אני לא מוצא את הזמן לחזר אחרייך כמו שצריך
כל הזמן אני טרוד במחשבות
הזקן שלי מפריע לסביבה, אבל אני לא מוצא את הכוחות לגלח אותו
אני זקוק למשענת, אני זקוק לפינה חמה לנוח ולנשום
את יודעת את זה כשאת באה, ונותנת לי להתכרבל בין חמוקייך,
שם חם ונעים ואני מרגיש מוגן
את בולעת אותי, אני הולך לאיבוד בעינייך הכה עמוקות,
כמו ללכת לאיבוד בחלל אינסופי,
מעמקי תודעתך שאין לה סוף
אני מנשק את ידך כמו לגברת, כמו בסרטים האלה הישנים
זו מחווה מטופשת, וחיוך קטן מופיע על שפתייך, אבל אני מרגיש
שאת ראויה.