רבקוש הכותבת / אבודה וטוב לה |
היתה כאגודה
העשויה לבלי חת.
ובבת אחת,
נתפזרו חלקיה,
עפו עם הרוח.
נשארה גלמודה
ואין איש,
שירגיש,
את מבע עיניה
השחוח.
הם חשבו שהיא אבודה...
הרבה הציעו
בתום לב,
אך היא אבודה.
אז הם, מהצד,
צופים בכאב,
כי היא אבודה.
ולא ידעו
כי להיות אבודה
בארץ של אבודים
העדיפה
מלהיות עקודה,
על מזבח
תכנונים עתידיים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|