הטבע - מה לו ולאירועי דמים?
מה לו ולטבח עמים?
לעצים הגבוהים, הציוריים -
האם יזילו דמעה על גופות הנרצחים?
יתאימו עצמם לגוונים הקודרים?

לא!
ימשיכו לחיות אחרי שנלך,
גופותינו דשן ליופיים המרהיב ו-
מותנו
יעבוד מבלי ללכלך את עתידם היציב.


אל תצפו את הפרחים לנבול
ביום בו מת עוד נר בליבכם רעד,
ביום בו ננעצה סכין האויב,
כי אנחנו רק צל לעומת הנשאר לעד.

התפאורה לא תשתנה בשבילנו,
אנחנו נשתנה בשבילה,
שחיינו לה - כחלום.
גם אנחנו רק דמויות משנה,
בסיפור של השמש, העצים,
הלילה והיום.