הוא מכובד ועצמתי
לא נכנע לעונות
למה אנחנו משקים אותו?
כותבת על זית עם זית בפה
אפילו את פרותיו לא קוטפים
מנערים ובורחים
הוא לא צומח למעלה או הצידה
הוא צומח איפה שהוא מזהה חלל
הוא כובש ולוחם
הוא נשאר אחרי מות אדם
הוא כובש מרחב פולש לאדמה בשורשיו
הוא שמן
הוא מתובל חזק וטעמו חזק
יותר
הוא לא עץ אוהב
הוא עץ ששורפים כמחאה
ומביאים לאות שלום
ציפורים מפחדות ממנו
ענפיו מופיעים ללא חוקיות
כמו מתוך גחמה, מגיחים
הוא מסמל בעלות הוא עצמאי

אני לא אוהבת עצמי זית קטנים, הם נועדו להיות גדולים
הם לא נועדו לטיפוס או לצל
צבעו לא מנסה לפתות הוא גזע
הוא רעיון שנוכח הוא סמל שלא מתיימר
הוא שם שקט ומחכה, מאיים.

הוא לעולם לא יהיה של האדם