דוד רוצה הסבר. למה האותיות בעברית הפוכות. עם המזל שלי דוד
תגיד תודה שמשהו עובד.
דוד אומר שאני צריכה להגיד תודה על השנים היפות שבהן טיפלו בי
כה יפה. צריך לבקש סליחה יפה וכולם להצביע לביבי ולמדינה. מי
יודע מה היה קורה איתי במקום אחר.
איזה טיפלו בי אני אומרת לו. במקום אחר הייתי חופשי ומאושר.

אושר זה עניין פרטי. אף אחד לא באמת יודע שאתה סובל. כאילו
רגילים לזה שאתה בדיכאון. שהאנושות מדוכאת. במיוחד במדינות
מתקדמות. ששואפות לשוויון לאחווה ושיחרור ממשהו. אחרת איך תהיה
לך מוטיבציה?
אתה עדין משוגע ופסיכי דוד אומר לי. כן. אבל זה לא אומר שאני
חייב להיות בדיכאון מזה.

דוד אומר שעכשיו הוא מפסיק לדבר וזה בסדר. כי אני אומרת לו
לפעמים שאני עושה מין רק שלוש פעמים ביום. וכאלה דברים. ובין
כה וכה כבר הערתי אותו הלילה מספר פעמים שיחבר את התוכנה וינתק
ויחבר וינתק. וכל הדברים שהבת שלי עושה בשבילי אבל היא ישנה
עכשיו.
הסברתי לו שיש לי אחריות בשביל הקוראים שלי.

שקמים בוקר אחד לשנה האזרחית החדשה לשמוע על החיים שלנו ומה
אנחנו עושים וזהו נעלמנו להם. מהמסך אני מתכוונת. הם לא
יודעים. מה אכלת. (חומוס) הם לא יודעים איך הילדה בבית ספר
(טפו טפו) ואין להם ידיעה ברורה על המריבות שלנו בזמן אמת.

אושר

אני הולכת ברחוב ואיש אחד מבוגר ממני עם כובע
קסקט רוקד וידיו לבת זוג שחולפת ברחוב
וזו יכולה להיות גם אני
הם מנגנים את לינול ריצ'י
שמתקשר להגיד לך
אני מצלצל לומר לך שאני אוהב אותך
וזוג תיירים עם מצלמות ומעילי רוח של ספורט
מקשיבים אני מחייכת חיוך מזויף גם אני יכולה
ויש חיוך שנתקע בפנים
שמצחיק את עצמי
שלא רוצה לרדת
ששואל אותי מה את מחייכת
אני הולכת כמו שיער בפרסומת למרכך של פאנטן
אני הולכת כמו יוגורט אקטיבה מתוק
הרגלים שלי רוצות לדלג במגפיים החדשים שנעלתי היום
והעיניים שלי ממשיכות לחפש יונים על גגות
אני מאושרת אני הולכת ברחוב אני אישה רגילה
ואף אחד לא יודע מזה לא ידע לעולם שום דבר