גיל ברנד / דווקא (קובץ שירים) |
שירי ילדים שכתבתי והלחנתי. פלייליסט ביוטיוב: https://bit.ly/davka-songs מִלִּים שֶׁאֲנִי מַכִּיר בִּקַּשְׁתְּ שֶׁאֶכְתֹּב לָךְ שִׁיר, צָנוּעַ, פָּשׁוּט, בָּהִיר, חיפשתי מִלִּים לֹא זָרוֹת, מִלִּים שֶׁאֲנִי מַכִּיר. כָּתַבְתִּי שׁוּרָה אַחַת, מָחַקְתִּי אוֹתָהּ פַּעֲמַיִם, אִם לֹא אֶמְצָא מִלִּים, אַצִּיעַ לָךְ סִיבוּב בָּאוֹפַנַּיִם. יַחַד נַקְשִׁיב לָרוּחַ, נְצַלְצֵל אוּלַי בַּפַּעֲמוֹן, כְּשֶׁלֹּא אֶמְצָא מִלִּים, אֹהַב אוֹתָךְ הָמוֹן. בִּקַּשְׁתְּ שֶׁאֶכְתֹּב לָךְ שִׁיר, צָנוּעַ, פָּשׁוּט, בָּהִיר, חיפשתי מִלִּים לֹא זָרוֹת, מִלִּים שֶׁאֲנִי מַכִּיר (לָךְ אָשִׁיר). אַתָּה מְעַצְבֵּן! כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ אוֹמֵר לִי: אַתָּה מְעַצְבֵּן! אֲנִי לֹא תָּמִיד מֵבִין לְמָה הוּא מִתְכַּוֵּן. אִם לְמָשָׁל הָיָה אוֹמֵר לִי: לִיוְויָתָן, הָיִיתִי מַנִּיחַ שֶׁאֲנִי גָּדוֹל וְלֹא קָטָן. אִם הָיָה אוֹמֵר: יֵשׁ לְךָ עֵינַיִים שֶׁל חֲמוֹר, הָיִיתִי מַסְכִּים אִתּוֹ שֶׁהֵן אָכֵן בְּצֶבַע חוּם אוֹ שָׁחֹר. כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ אוֹמֵר לִי: אַתָּה מְעַצְבֵּן! לִפְעָמִים אֲנִי מֵבִין הָפוּךְ מִמָּה שֶׁהוּא הִתְכַּווֵּן... אֲנִי מֵבִין שֶׁהוּא לֹא הִצְלִיחַ לִפְתֹּור אֶת הַחִידָה, אוֹ שֶׁפִּתְאוֹם הִתְאַהַבְנוּ בְּאוֹתָהּ הַיַּלְדָּה. כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ אוֹמֵר לִי: אַתָּה מְעַצְבֵּן! אֲנִי בְּדֶרֶךְ כְּלָל שׁוֹאֵל, וְרַק אִם הוּא בֶּאֱמֶת בָּרוּר, אֲנִי מִתְנַצֵּל. כָּכָה לַדֻּובִּי שֶׁלִי קוֹרְאִים כָּכָה. כָּכָה קוֹרְאִים לוֹ. הוּא לָבָן בְּרֻבּוֹ, רַק אַרְבַּע כְּתָמִים שְׁחוֹרִים לוֹ. וּמַבָּט מְיֻחָד לוֹ לַדֻּובִּי שֶׁלִי; כְּאִילוּ מְצַּיְּירֵהוּ רַק בִּשְׁבִילִי. כְּשֶׁשׁוֹאֲלִים חֲבֵרַי לִשְׁמוֹ, אֲנִי עוֹנָה בשיא הַכֵּנוּת - "כָּכָה." שׁוּב שׁוֹאֲלִים, הֵם אֵינָם מְבִינִים שֶׁכָּכָה קוֹרְאִים לוֹ. חוֹר בַּמִּכְנָס אַבָּא קָנָה לִי מִכְנָס מְשֻׁבָּץ, מִכְנָס וּבוֹ חוֹר לֹא גָּדוֹל, "צָרִיךְ לְהַחֲלִיף," אָמְרָה אִימָּא מִיָּד - "קָנִינוּ אוֹתוֹ לֹא בְּזוֹל!" "תַּשְׁאִירוּ," הִפְצַרְתִּי, הִתְחַנַּנְתִּי מַמָּשׁ, שמח וְכָל כָּךְ נִרְגָּשׁ, גַּם אִם נְכַבֵּס אוֹתוֹ מִלְיוֹן פְּעָמִים, הַחוֹר יִישָּׁאֵר חָדָשׁ! אֲנִי רוֹצֶה לָעוּף "אֲנִי רוֹצֶה לָעוּף," אָמַר הַפִּיל לַיַּנְשׁוּף. חָשַׁב הַיַּנְשׁוּף, חָשַׁב פַּעֲמַיִם, וְאָז הֵשִׁיב לַפִּיל: "אֲבָל אֵין לְךָ כְּנָפַיִים." "יֵשׁ לִי חֵדֶק אָרֹךְ וְאָוזְנַייִם גְּדוֹלוֹת, אַךְ אֵין לִי כְּנָפַייִם. זֶה נָכוֹן." כִּשְׁכֵּשׁ בַּזָּנָב, נִדְנֵד רֹאשׁוֹ - "אֵין לִי כְּנָפַיִים, זֶה נָכוֹן, אַךְ רָאשִׁי הָעֲנָק מָלֵא בְּדִמְיוֹן. לְדִמְיוֹן יֵשׁ כְּנָפַיִים, וְלִי יֵשׁ דִּמְיוֹן, אָז לִי יֵשׁ כְּנָפַייִם וְזֶה כְּבָר הָמוֹן." בּוּם, טְרַאח! בָּנִיתִי פֶּסֶל גָּבוֹהַּ וְיַצִּיב, הוּא עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל סָבִיב סָבִיב, אַבָּא הִסְבִּיר לִי אֵיךְ בּוֹנִים, וְהִקְשַׁבְתִּי לוֹ עִם כָּל הַפָּנִים. פִּזְמוֹן: אֶת זֶה כְּדָאִי לְחַבֵּר כָּךְ... וְאָז הַחֵלֶק הַזֶּה קְצָת נִמְתַח... זְהִירוֹת! שֶׁלֹּא פִּתְאוֹם:"בּוּם, טְרַאח!" תּוֹךְ כְּדֵי אַבָּא אָמַר, שֶׁחֲבֵרִים לֹא בּוֹנִים אוֹתוֹ דָּבָר - אֶצְלָם כָּל אֵיבָר צָרִיךְ לְהַשְׁלִים בְּדִיּוּק אֶת מָה שֶׁנּוֹתָר. אָז עַכְשָׁיו הוּא עוֹמֵד, לֹא רוֹעֵד, וַאֲנִי אוֹתוֹ בְּקוֹל מְעוֹדֵד, שְׁתֵּי רַגְלַיִם לוֹ וְיָד, נִרְאֶה שֶׁהוּא מַצְבִּיעַ לְכִוּוּן הַצָּד. אַבָּא מְאֹד מְרֻצֶּה, כִּי יֵשׁ לוֹ בֵּן כֹּה מֻכְשָׁר שֶׁל פַּסָּל, אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת אַבָּא בְּלַחַשׁ: "אַבָּא, אֶפְשָׁר שֶׁהוּא גַּם יִזְחַל?" שִׁרְיוֹן שֶׁל אַבִּיר לְאַבָּא שֶׁל תֹּם יֵשׁ מַכְשִׁיר, שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹ שִׁרְיוֹן שֶׁל אַבִּיר, שֶׁלָּקְחוּ וְקִפְּלוּ, גִּהֲצוּ וְעִגְּלוּ וְאָמְרוּ לוֹ: עַכְשָׁיו בֹּא תָּשִׁיר. הוּא מִצִּדּוֹ לֹא נִרְתָּע, אֲפִילּוּ אִם תִּמָצֵא בּוֹ שריטה, לְאַבָּא שֶׁל תֹּם יֵשׁ סַקְסוֹפוֹן שֶׁלּוֹחֵשׁ לוֹ כְּשֶׁהוּא בַּמִּטָּה. מִזְוָודָה בְּצֶבַע חוּם עִם פַּסִים, בְּצֶבַע חַרְדָּל אוֹ סָגֹל, כְּבֵדָה, קְלִּילָה, עֲגַלְגַּלָּה, עִם מַנְעוּל שֶׁיּוֹדֵעַ לִנְעֹל. כָּל מָה שֶׁרַק אֲבַקֵּשׁ, מִגְדָּלִים אוֹ סוֹדוֹת כְּמוּסִים, תַּעֲטֹוף עֲבוּרִי בְּחֵפֶץ לֵב, כְּמוֹ בְּסִפּוּרֵי נִסִּים. פִּזְמוֹן: פּוֹתְחִים-סוֹגְרִים-פּוֹתְחִים-סוֹגְרִים, סוֹגְרִים. פּוֹתְחִים-סוֹגְרִים-פּוֹתְחִים-סוֹגְרִים, פּוֹתְחִים. מִזְוָודָה, אֵין זוֹ אַגָּדָה-אָה-אָה-אָה, אִם לֹא נָצִיץ, אֵיךְ נֵדַע? טִיּוּל שֶׁלִּי הוּא טִיּוּל שֶׁלָּהּ, סְפִינָה, מָטוֹס אוֹ שדה, וְגַם אִם תָּמִיד אֶהְיֶה צוֹדֵק, הִיא תִּצְחַק: "אַתָּה מִתְבַּדֶּה." כֵּן, יֵשׁ לָנוּ שפה מְשֻׁתֶּפֶת, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהִיא דֵּי מְעֻלָּה, אֵין בָּהּ כִּמְעַט מִלִּים, אֲבָל הֲמוֹן שִׁירֵי טְרַלָלָה. אוֹפַנַּיִם הֲכִי אֲנִי נֶהֱנֵית לִנְסֹועַ בִּירִידוֹת. הָרוּחַ מְלַטֶּפֶת כְּמוֹ חֲלוֹם, וַאֲפִילּוּ יוֹתֵר קַל לִי לְנוֹפֵף לְשָׁלוֹם. בִּירִידוֹת אֲנִי כִּמְעַט דּוֹמָה לְמַיִם - אָמְנָם אֲנִי לֹא כְּמוֹהֶם שְׁקוּפָה, אַךְ לשמחתי, שְׁנֵינוּ לֹא צְרִיכִים בִּכְלָל תְּנוּפָה. הַרְבֵּה יוֹתֵר קַל לָשִׁיר בִּירִידָה. כְּאִלּוּ מִלִּים אוֹהֲבוֹת לְמַטָּה, וּכְשֶׁמְּנַסִּים לִדְחֹף אוֹתָן מַעֲלָה, הֵן עוֹצְרוֹת. בִּירִידוֹת תָּמִיד רוֹאִים אֶת הָאֹופֶק. רֶגַע הוּא מִתַּחַת וּשְׁנִייָּה אַחַר עָבַר, אֵיזֶה מַזָּל שֶׁבִּירִידוֹת הָאֹופֶק נִשְׁאַר. יְרִידָה זֶה כְּמוֹ עֲלִיָּה אָחוֹרָה. נִזְכֶּרֶת בָּהּ מִמֶּרְחָק... וּמַחֲזִיקָה אֶת הַכִּידוֹן חָזָק חָזָק חָזָק. אֵצֶל סַבָּא וְסָבְתָא אֵצֶל סַבָּא וְסָבְתָא אֲנִי כְּמוֹ רוֹבִּין הוּד, אֵצֶל סַבָּא וְסָבְתָא בְּיִיחוּד. אֲנִי לוֹבֵשׁ גְּלִימָה יְרֻקָּה וְכוֹבַע עִם שְׁפִּיץ, וְכָכָה יוֹדְעִים עַד כַּמָּה אֲנִי אַמִּיץ. יֵשׁ לִי גַּם חִצִּים וְקֶשֶׁת גְּדוֹלָה, מֵהֵם כָּל הָרָעִים בּוֹרְחִים בְּבֶהָלָה. אֵצֶל סַבָּא וְסָבְתָא אֲנִי כְּמוֹ רוֹבִּין הוּד, אֵצֶל סַבָּא וְסָבְתָא בְּייִחוּד. וּבְטַח בִּגְלַל זֶה אֲנִי זוֹכֶה בְּמַמְתָּק, כִּי אֲנִי כָּזֶה יָרֹק, גִּבּוֹר וְחָזָק. הֵם מִסְתַּכְּלִים עָלַי וְרוֹאִים מַבָּט כָּל כָּךְ נוֹצֵץ, וּמַרְשִׁים לִי לְטַפֵּס עַל הַשֻּׁולְחָן כְּאִלּוּ הוּא עֵץ. אֵצֶל סַבָּא וְסָבְתָא אֲנִי כְּמוֹ רוֹבִּין הוּד, אֵצֶל סַבָּא וְסָבְתָא בְּייִחוּד. קֶפְּטֶן לֵב (נכתב יחד עם יוחאי וולף) כְּשֶׁהַגְּדוֹלִים חוֹזְרִים מֵעֲבוֹדָה, אוֹ מִסְּתָם יוֹם שֶׁל סִידּוּרִים, לְקַשְׁקֵשׁ אִתָּם במשחקים זֶה מָה שֶׁהֲכִי בָּעוֹלָם לִי מַתְאִים. שׁוֹדֵדֵי יָם בְּכְּאִילוּ, אוֹ משחק שֶׁל זִיכָּרוֹן, לִבְנוֹת מִגְדָּל מִגֻּלּוֹת בֶּטַח דּוֹרֵשׁ הָמוֹן כִּשָׁרוֹן... אַךְ בְּמַחְשֵׁב הֵם מְצִיצִים, וְהוֹרָאוֹת בַּטֶּלֶפוֹן מחפשים, לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר הִסְבַּרְתִּי - לשחק יַחַד זֶה פִּי אֶלֶף נָעִים! אָז מָה אֲנִי עושה כְּשֶׁהַגְּדוֹלִים בְּשֶׁלָּהֶם? כְּשֶׁהֵם זוֹרְקִים אֵלִי מַבָּט רַק כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְלָהֵם? אֲנִי קוֹרֵא לְקֶפְּטֶן לֵב, הַהוּא שֶׁלֹּא חוֹשֵׁב אֲבָל אוֹהֵב, וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיַּסְבִּיר לָהֶם שׁוּב, גַּם אִם זֶה קְצָת כּוֹאֵב. שְׁלוּלִית כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ חַמָּה בִּמְיֻוחָד, כְּמוֹ בַּקַּיִץ לְמָשָׁל, אֲנִי לוֹבֵשׁ תַּחְתּוֹן עִם גּוּפִיָּה וְחוֹשֵׁב הַאִם אוּכַל... לָלֶכֶת לְאִבּוּד, וְכָךְ לִמְצֹוא שְׁלוּלִית ׁׁשֶׁנִּשְׁתַּמְּרָה מֵאָז הַחֹרֶף, שְׁקוּפָה כָּזוֹ אוּלַי, לֹא עֲמֻקָּה מִדַּי, אֵלֵךְ עִם אֲבִיבִית וְדַי. אֲנִי קוֹרֵא לָהּ:"אֲבִיבִית!" אוּלַי הִיא יְשֵׁנָה... וְנִרְטָב מֵהַשְּׁלוּלִית כְּאִלּוּ שְׁנֵינוּ בְּאוֹתָהּ תְּמוּנָה. גָּבוֹהַּ כְּמוֹ תֵּשַׁע הַשָּׁכֵן מִלְּמַטָּה הוּא מוֹרֶה לְחֶשְׁבּוֹן, הוּא יוֹדֵעַ לֹא מְעַט, אוּלַי אֲפִלּוּ הָמוֹן, הוּא גָּבוֹהַּ כְּמוֹ תֵּשַׁע וְשָׁמֵן כְּמוֹ שֵׁשׁ, אֲבָל לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אֵיךְ זֶה שֶׁ...כִּי אֲנִי קְצָת מִתְבַּיֵּשׁ. הוּא מְחַיֵּךְ כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ וְאוֹמֵר תָּמִיד שָׁלוֹם, יֵשׁ לוֹ תִּיק מָלֵא סַרְגֵּלִים וְאוֹטוֹ קָטָן וְכָתֹם, כְּשֶׁזָּרַקְתִּי (אֶתְמוֹל) אֶת הַזֶּבֶל, רָאִיתִי אֶצְלוֹ אוֹר בַּחַלּוֹן, גַּם שָׁם הָיָה כְּבָר עֶרֶב, אֵצֶל הַמּוֹרֶה לְחֶשְׁבּוֹן. הַשָּׁכֵן מִלְּמַטָּה הוּא מוֹרֶה לְחֶשְׁבּוֹן, גַּם כְּשֶׁהוּא טוֹעֶה זֶה בָּטוּחַ נָכוֹן, בְּעוֹד שָׁנָה שְׁלֵמָה, כְּשֶׁאֶעֱלֶה לְכִתָּה ו', אֶשְׁאַל אוֹתוֹ בְּנִימוּס הַאִם גַּם הוּא מְאֹהָב. גַּלִּים גַּלִּים עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אֲנִי מוֹשִׁיט שְׁתֵּי יָדַיִים. הֵם צוֹחֲקִים, אֲנִי צוֹחֵק, הֵם מִתְקָרְבִים, אֲנִי מִתְרַחֵק. מוֹשִׁיט שְׁתֵּי רַגְלַיִם, הֵם לֹא יוֹדְעִים... הַחוֹל מְדַגְדֵּג, מוֹשִׁיט אֶת הַלֵּב מַהֵר, אוּלַי יָבִיאוּ לִי חָבֵר. גְּלִידָה יֵשׁ גְּלִידָה בַּמְּקָרֵר? אוּלַי אֲנִי חוֹלֶמֶת? שְׁאֵלָה כָּל כָּךְ פְּשׁוּטָה, שֶׁבִּגְלָלָהּ אֲנִי לֹא נִרְדֶּמֶת. לָקַחְתִּי שְׁרַפְרַף, כֻּולָּם כְּבָר יְשֵׁנִים, לְטַפֵּס עָלָיו תִּכְנַנְתִּי, לִרְאוֹת מָה יֵשׁ בִּפְנִים. שְׁעוּעִית, מָרָק וְלֶחֶם וְגַם קְצִיצוֹת קְפוּאוֹת, וּמֵאֲחוֹרֵי כָּל אֵלּוּ, עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת... יֵשׁ גְּלִידָה בַּמְּקָרֵר? אוּלַי אֲנִי חוֹלֶמֶת? שְׁאֵלָה כָּל כָּךְ פְּשׁוּטָה, שֶׁבִּגְלָלָהּ אֲנִי לֹא נִרְדֶּמֶת. חָזַרְתִּי לַמִּטָּה, הַשְּׁרַפְרַף נִשְׁאַר בּוֹדֵד, וְעַד שֶׁבָּא הַבֹּקֶר לֹא מָצְאוּ שָׁם אִישׁ עוֹמֵד. שָׁאַלְתִּי אָז אֶת אַבָּא:"שְׁרַפְרַף מוּל מְקָרֵר?" אַבָּא חִיֵּיךְ וְיָדַע שֶׁחָלַמְתִּי, לָכֵן לִי אֶת כָּל זֹאת סִפֵּר. יֵשׁ גְּלִידָה בַּמְּקָרֵר? אוּלַי אֲנִי חוֹלֶמֶת? שְׁאֵלָה כָּל כָּךְ פְּשׁוּטָה, שֶׁבִּגְלָלָהּ אֲנִי לֹא נִרְדֶּמֶת. תּוֹפֶסֶת מַפְרִיעַ לִי רַעַשׁ, מֵצִיק גַּם הַשֶּׁקֶט, לָכֵן אֲנִי כָּל כָּךְ רוֹצֶה לשחק אִתָּךְ תּוֹפֶסֶת. בִּכְלָל, תּוֹפֶסֶת זֶה משחק לִילָדִים שֶׁלֹּא אוֹהֲבִים לְדַבֵּר. יְלָדִים שֶׁמַּעֲדִיפִים לָרוּץ. הֵם מְחַזְּקִים אֶת הָרַגְלַיִם וְאֶת הָרֵאוֹת טוֹב טוֹב; נוֹשְׁמִים עוֹד וָעוֹד וָעוֹד... אֶת כָּל הָאֲווִיר שֶׁבַּסְּבִיבָה, וְעוֹד קְצָת. וְגַם, אִם פַּעַם יָבוֹא מוּלָם הִיפּוֹפּוֹטָם אֵימְתָנִי, אוֹ מְנַהֵל בֵּית-סֵפֶר עַצְבָּנִי - עָדִיף לֹא לְדַבֵּר. עָדִיף לָרוּץ. הַבְטָחוֹת אֲנִי אוֹהֵב הַבְטָחוֹת ושונא שֶׁלֹּא מְקַיְּמִים אוֹתָן, אוֹהֵב אוֹתָן גְּדוֹלוֹת ושונא שֶׁהֵן בְּטֵלוֹת. אוֹהֵב הַבְטָחוֹת, אַךְ לֹא כְּשֶׁהֵן נוֹפְלוֹת אַפַּיִם, לִפְנֵי שֶׁתַּבְטִיחוּ לִי (אָנָּא) חִשְּׁבוּ פַּעֲמַיִם. אֲנִי אוֹהֵב הַבְטָחוֹת ושונא שֶׁלֹּא מְקַיְּמִים אוֹתָן, אוֹהֵב אוֹתָן פּוֹרְחוֹת ושונא שֶׁהֵן נִמְחוֹת. אוֹהֵב הַבְטָחוֹת אַךְ לֹא שֶׁמְּאַבְּדוֹת כְּנָפַייִם, לִפְנֵי שֶׁתַּבְטִיחוּ לִי (אָנָּא) חִשְּׁבוּ פַּעֲמַיִם. צַלַּחַת מְלֵאָה סוֹדוֹת (נכתב יחד עם יוחאי וולף) צַלַּחַת מְלֵאָה סוֹדוֹת, לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם, צַלַּחַת גְּדוֹלָה בְּלִי תַּחְתִּית, עִם סוֹדוֹת פִּי שָׁלוֹשׁ אוֹ פִּי שְׁנַיִם. חוּטִים אֲרֻוכִּים בָּהּ, מִסְתַּלְסֵלִים, וּשְׁמָשׁוֹת קְטַנּוֹת זוֹהֲרוֹת, חֲרוּזִים יְרֻוקִּים ושמחים, אֲבָל אֶת זֹאת לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת. חִיפּוּשִׁיוֹת שֶׁבַּחַיִּים לֹא רְאִיתֶם, כְּתֻמּוֹת מְנֻקָּדוֹת לָבָן, חִיפּוּשִׁיוֹת שֶׁאֵין אֲפִילּוּ בַּסְּרָטִים, טִיְּלוּ בָּהּ מִשָּׁם לְכָאן. זָלַלְתִּי חֲרוּזִים וְחוּטִים, בִּכְלָל לֹא הִרְגַּשְׁתִּי טִיפְּשִׁי, לָעַסְתִּי הֵיטֵב אֶת הַשְּׁמָשׁוֹת וְאֶת הַחִיפּוּשִׁיוֹת שִׁחְרַרְתִּי לְחָופְשִׁי. בִּילִירָזִיתִילִיפּוּפִּיק עִם שֵׁם מִשְׁפָּחָה כְּמוֹ שֶׁלִּי, הַאֲמִינוּ לִי - אֲנִי לֹא מְנַסֶּה לִהְיוֹת כָּאן שְׁלִילִי, עִם שֵׁם מִשְׁפָּחָה כָּזֶה, אַף אֶחָד לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת רָזֶה. שְׁמִי בִּילִירָזִיתִילִיפּוּפִּיק, כָּךְ אַבָּא אוֹתִי מֵעִיר - "בִּילִירָזִיתִילִיפּוּפִּיק..." שְׁמִי בִּילִירָזִיתִילִיפּוּפִּיק, אֲנִי גָּר בִּרְחוֹב הַזָּמִיר, וְרַק הַמּוֹרָה קוֹרֵאת לִי יָאִיר. לַיְלָה טוֹב בְּלֶחִי אַחַת נְשִׁיקַת-לֵב, בְּלֶחִי שְׁנִיָּיה נְשִׁיקַת-כּוֹכַב, וּבְמֵצַח אֶתֵּן לְךָ נְשִׁיקַת-רִבּוּעַ וּבָאַף נְשִׁיקַת-חַשְׁמַל. בַּסַּנְטֵר סְתָם נְשִׁיקָה מְתוּקָה, בַּפֶּה נְשִׁיקַת-שִׁלְגִיָה (עַל שפתיים), עַכְשָׁיו אֶמְחַק אֶת נְשִׁיקַת הָרִבּוּעַ וְאֶתֵּן לְךָ נְשִׁיקַת-גַּמָּדִים. לַיְלָה טוֹב. לְדַבֵּר בְּפֶה מָלֵא זֶה כָּל כָּךְ מַצְחִיק, לְדַבֵּר בְּפֶה מָלֵא, פִּתְאוֹם מִתּוֹךְ הַבֶּטֶן קוֹל מְשֻׁנֶּה עוֹלֶה. לֹא קוֹל שֶׁל יֶלֶד, גַּם לֹא קוֹל מְבֻגָּר, מִי שֶׁשָּׁמַע יֹאמַר לָכֶם שֶׁזֶּה בָּטוּחַ קוֹל מוּזָר. לוּ הָיִיתִי כֶּלֶב, אוֹ גִּ'ירָפָה שֶׁהִיא גַּם אִמָּא, הָיִיתִי מַקְשִׁיב לְכָל הַקּוֹלוֹת הָאֵלּוּ בִּמְקוֹם לִבְלֹועַ אוֹתָם פְּנִימָה. לְדַבֵּר בְּפֶה מָלֵא, זֶה כְּמוֹ לֶאֱכֹל יָרֵחַ, וּלְמַרְבֶּה הַהַפְתָּעָה הוּא אֲפִילּוּ לֹא בּוֹרֵחַ. כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אַתֶּם יוֹדְעִים, יְרֵחִים כֵּן בּוֹרְחִים, וַאֲנַחְנוּ אַחֲרֵיהֶם בָּלוֹנִים מַפְרִיחִים. לוּ הָיִיתִי כֶּלֶב, אוֹ גִּ'ירָפָה שֶׁהִיא גַּם אִמָּא, הָיִיתִי מַקְשִׁיב לְכָל הַקּוֹלוֹת הָאֵלּוּ בִּמְקוֹם לִבְלֹועַ אוֹתָם פְּנִימָה. סַבָּאלֶ'ה אֲנִי יוֹדֵעַ לְצַיֵּר אֶת סַבָּאלֶ'ה מְעֻלֶּה. אֵין לוֹ זָקָן וְיֵשׁ לוֹ מִן חִיּוּךְ כָּזֶה עוֹלֶה, מְטַפֵּס מֵהַסַּנְטֵר כִּמְעַט עַד הַמֵּצַח, הוּא חִייֵּךְ עוֹד לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַדְתִּי בֶּטַח. יֵשׁ לוֹ קָרַחַת מַבְרִיקָה כְּמוֹ יָרֵחַ, וּמִשְּׁנֵי צִידֶיהָ שערו מִתְבַּדֵּחַ, גַּבּוֹת חוּמוֹת יֵשׁ לוֹ וּמִשְׁקְפֵי-רִבּוּעַ, הוּא יוֹדֵעַ לְהָכִין מָרָק עִם גַּעְגּוּעַ. אֵיךְ נִרְאֶה "פִּתְאוֹם" הִנֵּה בָּא הַבֹּקֶר, תָּמִיד כָּזֶה מוּזָר, כְּאִלּוּ הָיָה הוּא לַיְלָה שֶׁמִּישֶׁהוּ אוֹתוֹ פִּתְאוֹם עָצַר. מוּל מַרְאָה-תִּיסְרֹוקֶת, שׁוֹתָה נוֹגֶסֶת בִּיס, מְנַסָּה לִהְיוֹת בָּלַשׁ לִמְצֹוא אֵיזֶה תַּכְסִיס... אִם רַק מָחָר אַצְלִיחַ בְּדִיּוּק לְהִתְעוֹרֵר, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מִתְגַנֶּבֶת יָרֵחַ לְנַעֵר, אֶקַּח אָז מַצְלֵמָה וּמְחוֹגָהּ וְעֵט אָדֹם, לִצְפוֹת ולשרטט אֵיךְ נִרְאֶה "פִּתְאוֹם". אוּכַל אָז לְסַפֵּר, שֶׁהַתַּכְסִיס פָּעַל, וַחֲבֵרַי יוֹדוּ לִי עַל שֶׁאַף כּוֹכָב לֹא נָפַל. חִיּוּךְ כְּבָר יֵשׁ וְאֹמֶץ, גַּם הַקּוּקוּ מְסֻדָּר, אַחֲרֵי שֶׁאֲגַלֶּה זֹאת - לֹא אֲבַקֵּשׁ עוֹד שׁוּם דָּבָר. אִם רַק מָחָר אַצְלִיחַ בְּדִיּוּק לְהִתְעוֹרֵר, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מִתְגַנֶּבֶת יָרֵחַ לְנַעֵר, אֶקַּח אָז מַצְלֵמָה וּמְחוֹגָהּ וְעֵט אָדֹם, לִצְפוֹת ולשרטט אֵיךְ נִרְאֶה "פִּתְאוֹם". סָפָארִי אִם אִמָּא מַרְשָׁה כְּשֶׁהַחַשְׁמַל מְנֻתָּק, אֲנִי מְאֹד אוֹהֶבֶת לשחק בַּשּׁוֹאֵב-אָבָק. בִּמְקוֹם לָלֶכֶת לַסָּפָארִי וּלְשָׁלֵם כְּנִיסָה, אֲנִי אִתּוֹ עַל הָרִצְפָּה זוֹחֶלֶת וּמְנַסָּה, לְדַמְיֵן קוֹלוֹת שֶׁל זֶבְּרוֹת לוֹגְמוֹת מִן הָאֲגַם, וְאֶת הַגְּרֶפֶּס הַגָּדוֹל שֶׁל זוֹקוֹ הַהִיפּוֹפּוֹטָם. לְהַקְשִׁיב לָעֵצִים שׁוֹרְקִים קוֹרְאִים לַצִּפֳּרִים, וּלְכָל מִינֵי דְּבָרִים שֶׁבַּסָּפָארִי קוֹרִים, עוֹבֶרֶת בֵּין הַחֲדָרִים שְׁקֵטָה וּנְמוּכָה, זֶה כְּמוֹ לָלֶכֶת יָד בְּיָד עִם פִּיל בַּגֹּדֶל שֶׁלְּךָ. גֶּשֶׁם הָפוּךְ כְּשֶׁהָיִיתִי בְּעֵרֶךְ בֵּן שֵׁשׁ, נִסִּיתִי כָּל הַזְּמַן לְהִתְעַקֵּשׁ שֶׁהַגֶּשֶׁם יֵרֵד הָפוּךְ. גֶּשֶׁם, רֵד בְּבַקָּשָׁה הָפוּךְ... הוּא צָחַק, כַּמּוּבָן לֹא הִסְכִּים, אָמַר שֶׁהוּא חָכָם מִכָּל הַיְּלָדִים. לֹא יָכֹלְתִּי לְצַוּוֹת עָלָיו: הָפוּךְ! הָיִיתִי עֲדַיִן נָמוּךְ. מֵאָז צָמְחוּ לִי שְׁרִירִים, אֲנִי יָכוֹל כְּבָר לַעֲמֹד עַל הַיָּדַיִם. וְעַכְשָׁו, אִם אֲנִי רַק רוֹצֶה - הַגֶּשֶׁם נוֹפֵל מֵהָרַגְלַיִם. מַרְגִּישׁ מְעַט אָפֹר הָלַכְתִּי בָּרְחוֹב, רָאִיתִי חֲמוֹר, אָמַרְתִּי לוֹ "הֵי, רֶגַע, עֲצֹר!" הִטָּה אָזְנָיו אֵלַי, צִיֵּר חִיּוּךְ עָדִין, וְהִמְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ בָּהּ הוּא מַאֲמִין. פָּסַעְתִּי לְצִדּוֹ, מַרְגִּישׁ מְעַט אָפֹר, הוּא הִסְתַּכֵּל קָדִימָה, לֹא הִבִּיט לְאָחוֹר. רַגְלָיו נָקְשׁוּ בְּקַרְקַע, אֵינֶנָּהּ שֶׁלּוֹ, זְנָבוֹ הֵעִיף אֶת הַזְּבוּבִים, אָמַר לָהֶם "לֹא!" סִפַּרְתִּי לוֹ עַל אִמָּא, אָמַרְתִּי "הִיא דּוֹאֶגֶת", אָמַר לִי שֶׁזֶּה טוֹב שֶׁכָּכָה הִיא נוֹהֶגֶת. גַּם עַל דּוֹדָה בְּרָכָה, וְעַל דּוֹד אֵפְרָיִם, אָמַר "נוּ, תָּזִיז מַהֵר יוֹתֵר אֶת הָרַגְלַיִם". תַּחַת הַשָּׁמַיִם אֲנִי וְהוּא, מַחֲזֶה שֶׁאֲנָשִׁים מִזְּמַן לֹא רָאוּ - הוּא שׁוֹרֵק אוֹחֵז מַקֵּל, אֲנִי נושא תַּרְמִיל, הָלַכְנוּ יַחַד מֵאֵילַת עַד אֶצְבַּע הַגָּלִיל. עָלַי לַחֲזֹר הַבַּיְתָה, אָמַרְתִּי לוֹ עָצוּב, דִּמְעָה אַחַת יָרְדָה וּכְבָר הִרְגַּשְׁתִּי רָטֹב. כָּל כָּךְ רָחוֹק אֶהְיֶה, מָה תעשה בִּלְעָדִי? פִּתְאוֹם אוֹתוֹ רָאִיתִי, הוֹלֵךְ אַחֲרַי... אוּף לֶחָבֵר שֶׁלִּי קוֹרְאִים אוּף לֹא רוֹאִים אוֹתוֹ הוּא שָׁקוּף בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי לֹא מַצְלִיחַ הוּא מִתּוֹךְ הַלֵּב מֵצִיץ וּמֵטִיחַ - אוּף כַּמָּה חֲבָל, אוּף עַד שֶׁאֶגְדַּל, אוּף אֲנִי לֹא מֵבִין, אוּף אנ'לא מַאֲמִין... לֶחָבֵר שֶׁלִּי קוֹרְאִים אוּף. לֶחָבֵר שֶׁלִּי קוֹרְאִים אוּף הוּא נִמְצָא אֶצְלִי בְּתוֹךְ הַגּוּף בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מְפַחֵד הוּא קוֹפֵץ הַחוּצָה וְעוֹמֵד - אוּף כַּמָּה חֲבָל, אוּף עַד שֶׁאֶגְדַּל, אוּף אֲנִי לֹא מֵבִין, אוּף אנ'לא מַאֲמִין... לֶחָבֵר שֶׁלִּי קוֹרְאִים אוּף. לֶחָבֵר שֶׁלִּי קוֹרְאִים אוּף אֶצְלוֹ תָּמִיד הַכֹּל דָּחוּף רַק כְּשֶׁאֲנִי צוֹחֵק הוּא לְפֶתַע מַמָּשׁ מִשְׁתַּתֵּק - אוּף כַּמָּה חֲבָל, אוּף עַד שֶׁאֶגְדַּל, אוּף אֲנִי לֹא מֵבִין, אוּף אנ'לא מַאֲמִין... לֶחָבֵר שֶׁלִּי קוֹרְאִים אוּף. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|