האם צפית אי פעם בציפורים מפזזות בעליזות, האם הקשבת פעם לגשם
בנפילתו על האדמה הלחה ולרוח השורקת, האם עקבת אחר פרפר במעופו
או חזית בשקיעתה שמש אל תוך הים, מוטב שתאטי, אל תרקדי כל כך
מהר הזמן קצר והמנגינה לא תימשך לעד. האם יומך עובר ביעף, כשאת
שואלת אחר: "מה שלומך"?, האם את ממתינה ומקשיבה לתשובתו?
ובסופו של יום, כשאת שוכבת במיטה כשמאה המטלות הבאות רצות
במחשבתך. האם נהית לרחשי לבך, מוטב שתאטי, אל תרקדי כל כך מהר
הזמן קצר, המנגינה לא תימשך לעד.
האם אי פעם אמרת לזוגך "מחר או אחר כך" ובחפזונך, לא שמת לב
לאכזבתו? האם פעם, איבדת מגע ונתת לחברות ישנה למות, כי לא
פינית זמן להתקשר ולומר שלום? מוטב שתאטי, אל תרקדי כל כך מהר.
המנגינה לא תימשך לעד כשאת ממהרת כל כך להשיג משהו וכשאת דואגת
במשך כל היום לדברים השוליים, הזמן הזה הוא כעין מתנה שלא
נפתחה ונזרקה לפח ששמו "זמן חיים"!

זכרי!!! החיים אינם מרוץ, קחי אותם לאט יותר, תיהני, משכי את
השנייה והאריכי את הרגע... והקשיבי למנגינה... לפני שהשיר
יסתיים!!!"