New Stage - Go To Main Page

גיא שמש
/
אני והפיתה

אכלתי את הפיתה
נכון שזה גדול?
פיתה עם חומוס וסחוג ונקניק
אני אוכל לי בשושו את הפיתה וחושב לעצמי -
יש איזה איש זקן אחד בסין שמעולם לא שמע עליי,
ולא יודע כלל על קיומי
ובעצם שום-דבר שעשיתי במהלך חיי,
לא השפיע אף כזרת על מהלך חייו
הוא חי בדיוק-בדיוק אותו הדבר -
גם אם כלל לא הייתי קיים!
קיומי לא משפיע עליו כקליפת השום
פתאום הבנתי כמה חסר ערך אני,
יש אדם בסין שכלל לא הושפע מעצם קיומי...
לא משנה כמה אצרח וכמה אשתולל,
לאיש הסיני הזקן זה כלל לא יזיז!
הוא אפילו לא יידע!
לכן הבנתי שחיי לא שווים כלום
גמרתי לאכול את הפיתה,
לקחתי את האקדח שאני שומר במיוחד למקרים מעין אלה
פמפמתי אותו בכדורים, ותקעתי לעצמי כדור בראש
לפני שהפכתי מת, חשבתי -
האיש הזקן לא רק שלא יידע מעולם שהייתי קיים -
הוא גם לא יידע שקיומי הסתיים.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
אחרי שהרגתי את עצמי,
החזרתי את האקדח למקום
עד למשבר הבא.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/1/16 8:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה