מדברים ומספרים,
במסדרונות החשוכים,
שיש חושך בקצה המנהרה.
ומה התחזית,
זה תלוי רק בזווית,
אל החושך בקצה המנהרה.

אז מה הרעיון,
שוב לרוץ בדמיון,
אל הסוף המתוק שירשנו.

ומה כל הזמן,
שבוזבז ותוזמן,
באותו המלבן שמדדנו.

ומה כל העניין,
בעובד ובעסקן,
אם בסוף את שניהם גם ביטלנו
.
ויחסים של מרירות,
בין הנוחות לתחרות,
כשהמנצח נשאר בלי כל הדרך.

אז עצרתי לי רגע בתוך מנהרה,
מסדרונות מוארים לא מצאתי.
העפתי מבט לקצה המואר,
לאחור אל החושך נמשכתי.
התפנה לי הרגע, הוצאתי לשון, לאחור אל החושך הלכתי באור.
שראיתי בקצה המנהרה.

וגם בחיים שהכל בם שחור,
ניתן בקלות לראות את האור,
כי יש חושך בקצה המנהרה.