אין לי כוח אין לי
כך אני אומר והולך לנגן בפסנתר...
כמה שהיא הייתה מרוממת בחשכה,
כך גם אני
מנגנים לעת בוקר את האקורדים הלא נכונים
כי אנחנו שונים, כי אנחנו לא יודעים
ועכשיו היא אוהבת אותי,
ורוצה להתחתן איתי
ומה אני יודע, תגיד לי אבא
אני כנראה לא יכול לתת לה את מה שהיא רוצה
ללכת כמו זוג לאורך השדרה, יד ביד
כמה שאני מעולף, ככה החיים הורגים אותי
קר בלעדיה במיטה,
הראש לא שקט כשהיא יצאה
קר בלעדיה, וכבר שנים אני לא יישן בשקט
אין לי שלווה, שום-דבר לא בטוח
כל הזמן הסירה מתנדנדת
כל הזמן לסתום חורים (כי צריך)
אני ג'אנקי, ואפילו משקה קר כבר הקאתי
כשאני מרגיש איך הגוף שלי מפורר את עצמו
והריח שלה הוא הריח הכי טוב בעולם
אבל אני לא יכול איתה ולא יכול בלעדיה
אני רוצה להקל על הנשמה הרקובה שלי
אני רוצה להבין ולהיות עשרים שנה אחורה
עכשיו אני לא יכול, עכשיו אני לא מבין כלום
כשאני כמעט בן 40 ואמור להיות יותר חכם
ועדיין מסתובב כמו תריסר סביבונים
לא מוצא את הנשמה שלי בכלום.