[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נחמן גלבך
/
שמעון פרס

היה לי חבר קראו לו יצחק, יצחק כבר לא בין החיים, פעם אחרונה
שראיתי את יצחק הוא היה מוטרד, אפילו מוטרד מאוד יש לציין,
יצחק היה מוטרד משמעון פרס.
איך אני יודע? אתם שואלים, אז אני אספר לכם. לפני חודש פגשתי
את החבר על ספסל ברחוב, פרצופו מהורהר וראשו בין ידיו, איך
שראיתי אותו בפוזיציה הזאת מיד הבנתי שהוא מוטרד ממשהו.
איך הבנתי? את זה כבר קשה לי להסביר אבל בואו נסתפק בזה
בינתיים, בכל אופן כשראיתי את יצחק במצב כזה מיד שאלתי אותו,
"ממה אתה מוטרד"? אחרי הכל אני חבר שלו, הייתי חייב לשאול
אותו,
והוא מייד ענה "עזוב אחי זה לא משנה" ואני כשאני שומע כזאת
תשובה אני נדלק, נדלק ממה אתם שואלים?
נדלק מסקרנות, אלא מה? בכל אופן, אחרי ששכנעתי אותו לשתף אותי
והתנגדותו עקב זה שהוא אמר כל הזמן "עזוב אחי זה יראה לך מוזר"
בסוף הוא נכנע, "אני מודאג משמעון פרס" הוא אמר לי, "שמעון
פרס? מה לך ולשמעון פרס"? זה באמת היה מוזר אבל לא אמרתי לו את
זה כדי שלא ייעלב, הא שכחתי גם לספר לכם שיצחק הוא בחור מאוד
רגיש ולא רציתי שהוא ייעלב וחוץ מזה גם פחדתי שאם אני יצחק
עליו הוא לא יספר לי מה מדאיג אותו בשמעון פרס ואני בשלב הזה
כמו שבוודאי שמתם לב כבר הייתי מה זה מסוקרן.
"תשמע" הוא אמר, "שמעון, (ככה ממש הוא אמר, כאילו הוא מכיר את
פרס כבר שנים) מסיים עוד שנה וחצי את תפקידו, מה עושים אתו אחר
כך"?
"מה זאת אומרת מה עושים אתו"? באמת שלא הבנתי, "הוא יעשה מה
שכל הזקנים עושים עד שהם מתים".
"נראה לך שהוא ימות"? שאל יצחק במבט ספק מהורהר ספק סתם בוהה
באוויר.
את האמת אני אגיד לכם, פתאום כשחשבתי על זה באמת היה נראה לי
מוזר שפרס ימות פתאום.
"אני לא חושב שהוא ימות" המשיך יצחק, "אני חושב שהוא יחיה לנצח
והשאלה הגדולה היא מה נעשה אתו אחרי שהוא יסיים עם תפקידו
כנשיא, ואני אומר לך, אם לא נמצא לזה פתרון, הוא יעשה לנו את
המוות עד שכולנו נתאבד והוא יהיה האדם האחרון על פני האדמה".
לא כל כך הבנתי ויצחק הסביר, "תחשוב על פרס משועמם, בהתחלה
רודף  אחרי כוכבות קולנוע ומיקרופונים אבל אחר כך, כשהוא ייפגש
עם כל הכוכבים וידבר בכל המיקרופונים הוא יתחיל להתעסק איתנו,
האנשים הקטנים, זה באמת מלחיץ, לא? תדמיין את פרס בעוד 50 שנה
קם בבוקר, בקושי הולך לשירותים כולו מקומט אבל מה? ביד האחת
מחזיק את הטלפון ובשנייה את ספר הטלפונים הארצי ולמי הוא
מחייג? לא לראש הממשלה ולא לשר החוץ אלא אלי, אליך, לאחותך
ולאימא שלך, "אתם רוצים להיות חברים שלי"? הוא ישאל, "כבר
דיברתי עם ביל גייטס והוא חבר שלי וגם מדונה חברה שלי ואפילו
נשיא ארה''ב חבר שלי ועכשיו נשאר לי רק להיות חבר של כל העולם
וכרגע אני אוחז בך, אז בבקשה תהיה חבר שלי פלייייייז" הוא
יתחנן, אז אם שם המשפחה שלך מתחיל באותיות ק,ר,ש,ת, אז אולי יש
לך עוד כמה רגעים של חסד אבל גם אליך הוא יגיע בסוף כי יש לו
את כל הזמן שבעולם
אבל אם המשפחה שלך מתחילה באחת האותיות הראשונות  אתה צריך
להתחיל לדאוג מעכשיו".
"יצחק מה שם המשפחה שלך"? שאלתי, על גבי נוטפת זיעה קרה,
"אברבוך, ואתה?"
"שריקי".
"מדאיג העניין עם פרס הא..." מלמל יצחק בפחד, שלף את אקדחו
וירה לעצמו כדור בראש.

30/06/2013







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אומרים שבגיל 13
יורד לבנים השכל
לביצים ונשאר שם
כל החיים.
אני מסכים.



זכר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/1/16 5:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נחמן גלבך

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה