כותב שירי כדי לפרוק את הכאב.
לא את הזעם,
את הכאב, שלא מרפה.
לכל היתר, יש כבר פה,
יש זעקה ויש אגרוף,
אך הכאב, דרכו נכלמת,
כנתון במאסר.
דמעתו של הקולמוס המיוסר,
אשר לדאבון לבי,
אינה נספגת בנייר
ורק מורחת עצמה
בכתמים עזי צבע,
גולשת ונוטפת
ומטנפת את רצפת חיי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.