אני רוצה לקלף את לבי.
שיהיה חשוף ומונח כך בתוכי, חסר הגנה.
להפריד שכבה אחר שכבה, להניח בצד,
ולהשאיר את הליבה פועמת, תמימה.
איך מקלפים בכלל לב?
כמו תפוח
תנועות חדות אך עדינות. סכין חדה תפריד בין
אצבעותיי אליו ותסיר שכבה דקה ומדויקת
ההסרה כואבת אך
הוא יקבל זאת בהבנה, לבי.
יעמוד שם, עירום פשוט ונפלא
בשלמותו המאיימת, הקרירה.
או כמו תפוז.
במו ידי העמלות
אחרוץ, אשסע ואפשוט
עורו העב, המנוקב
בתנועות גסות ולא סדירות.
הכל ישפריץ עלי,
תוכנו לא יעמוד בפיתוי וירצה לפרוץ
גם הוא, ובסדקים הקטנים ימצא מוצא.
והוא, לבי, ישב עירום למחצה
אחרי מלחמת הקילוף
חבול וקצת פצוע
מדיף ריחו בעוז חצוף.
ידי הכתמתמות מן המלאכה
ישאו ריחה הפרדסים של הברכה
יזכירו לי תמיד
שיש לי לב חשוף.
(מה שבטוח - לא כמו בננה.) |