לדבר את השפה הנכונה.
להתנהג כאילו שיש לי מישהו בעיר הזאת, או כמותם יש לי דירה
מהסבתא, על מלצ'ט או בלפור.
אולי משהו בכיכר המדינה בבניינים הישנים ששווים את כל מה שיש
להורים שלי ולי ביחד אפילו לא.
לא למדתי בתיכונים שלהם.
אחותי למדה חליל ופסנתר, עם מורים עייפים שניסו רק לגמור את
החודש.
אצלנו בבית ובתיכון תכננו טילים, דיברו עברית, והסבירו כמה
חשובה המדינה. תמיד להישאר ותמיד להילחם.
קראתי, הייתי בתנועה, הלכתי לשרות קריעת תחת בצבא, לא היה לי
זמן,
ללמוד את השפה הנכונה,
ללמוד את שלהם.

שכחתי כבר איך זה,
אני צריכה להיזכר איך זה
איך זה לא לדעת
איך זה להרגיש זרה
איך זה להרגיש טיפשה.
איך זה שאסור להרגיש.
לא כאן, לא לידם.
אני צריכה ללמוד לדבר את השפה.