אל ארץ בל ידע
הולך הוא בשבילי עפר
בקרקע לא סלולה
אדם שולח ממולדתו
אל פני אדמת נכר
שכח הוא את מסלולו
והכיוון אבד לו מכבר
הולך הוא בדד
דרכו לוטה בערפל
לא נר לו, ולא
כוכב עליו נגה
וייאנח האדם ויאמר:
לו היה כאן העליון מכל
להאיר לי ולהורות
אן אלך ולאן אפנה...
עוד זה מדבר
והנה השביל משפיל ופונה
אל ארץ צייה ונהרה
ארץ מישור רחבת־ידיים
בוהקת כאור החמה
וישכב האדם, ויירדם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|