דני שלומד איתי צרפתית פעמיים בשבוע בערב, בימי ראשון ורביעי,
תמיד מתריע לי מה אני שווה, בכל פעם שנדמה לו שאני שוכחת רגע,
שאני מאבדת ביטחון אז הוא שולח לי כל מיני התרעות כאלה, נוריות
קטנות מהבהבות בצורת מילים שלפעמים קצת מביכות אותי, למרות
שאני יודעת שהוא מתכוון לטוב. הוא אומר שאנחנו דומים, דני;
שהוא רואה בי את עצמו, בזה שאני לא יודעת מה אני שווה, למרות
שאני שווה יותר מכולם, הוא אומר. טוב, אולי לא יותר מכולם, אבל
יותר מהרבה אנשים. דני בן חמישים ושמונה והוא אדריכל והוא הולך
עם מקל בגלל שיש לו בעיה ברגל, אבל עכשיו הוא כבר בא שני
שיעורים בלי מקל ועוד מעט הוא כבר ילך לגמרי רגיל. הרופאים
אמרו לו בזמנו שהוא לא ילך יותר והנה הוא, הולך בלי מקל. ובכל
פעם שמישהו פולט איזו מין נהמת התפעלות אוטומטית לשמע הטייטל
המקצועי שלו, הוא מגחך ואומר שאם יכול היה לבחור שוב, בכלל לא
היה בוחר להיות אדריכל. שזה נחמד, וסך הכל העבודה בסדר, אבל
שזה ממש לא מה שעושים מזה. שזה מצחיק אותו, הוא אומר, מה
שאנשים עושים מזה. אז אנחנו יורדים ביחד לבית קפה שבקומת
הכניסה בהפסקה והוא קונה דיאט קולה ואני קונה הפוך ואיזה מאפה
לא בריא כזה. הוא כל פעם מנסה לשלם עליי ופעם אחת הוא הצליח
אבל אז בפעם הבאה אני שילמתי עליו. זה לא נעים לי ככה,
שמזמינים אותי סתם, למרות שזה יפה מצדו. אז הוא אומר לי את
יודעת, ברור לך שבגילי אני לא מחזר אחרייך, כן, זה ברור, אבל
אני חייב להגיד לך שזה ממש מעצבן אותי שאת ממעיטה בערכך ככה.
אני לא מכיר נשים שיכולות להיות חברות של בחורה כמוך בלי לקנא,
את מבינה, אז אל תהיי תמימה, ואל תתפלאי אם חברות שלך מקנאות
בך. אז אני אומרת לו שיש לי גם חברות שלא מקנאות בי, והוא אומר
תראי לי אחת, אני לא מאמין. אני אומרת לו כן, יש, וחוץ מזה, יש
עוד בחורות מוצלחות בעולם, דני. ככה זה. הוא צוחק. חוץ מזה
בהפסקה ביום ראשון האחרון דיברנו עם טל, שהוא בחור ממש חמוד
שלומד איתנו גם. בהתחלה חשבתי שהוא גיי, כי הוא נורא עדין כזה
וקצת מבויש ואנחנו סטראוטיפים לפני הכל, אבל מהר מאוד הבנתי
שהוא לא, כשהוא סיפר לנו בצרפתית העילגת שלו על איזו בחורה
שהיה לו איתה סיפור אהבה מהסרטים והם נפרדו. הוא באמת נורא
חמוד, טל. הוא גר בסירה בנמל תל אביב. כבר שש שנים הוא גר בה,
ועכשיו, כשהוא עוד מעט בן שלושים ושש, אפילו הוא כבר מתחיל
להרגיש את העקצוץ של ההתמסדות, את הקריאה של היציבות, ועוד מעט
הוא זונח את הים ועובר לאיזו דירה. לא קונה, עוד לא, אבל הוא
ישכיר משהו בתור התחלה. אני לא יודעת מה איתו ועם הבחורה, לא
היה לי נעים לשאול. מהצרפתית העילגת שלו אז בשיעור הצלחתי
להבין שהם בסוג של פסק זמן, ושהוא היה רוצה שהם יחזרו, אבל היא
צעירה ממנו בהרבה שנים ויכול להיות שזה מקור הבעיה, אולי, לא
בדיוק הבנתי. לפעמים זה קצת כמו קבוצת תמיכה השיעורי צרפתית
האלה. קבוצת תמיכה מוזרה בצרפתית עילגת, כשמחצית מהאינפורמציה
הולכת לאיבוד בתרגום. אבל אולי ככה נשארים רק עם המחצית
החשובה, אני לא יודעת. בכל מקרה בהפסקות אנחנו מדברים בינינו
בעברית, אז הדברים לא הולכים לאיבוד. אבל לא היה לי נעים
לשאול, אז הלכתי מסביב. הטל הזה, אני לא יודעת, יש בו משהו
שממש מוצא חן בעיניי. הוא ממש בחור מקסים, ואני יודעת שמקסים
זה מין סופרלטיב בלי תוכן כזה שאפשר להלביש על המון דברים. אבל
זה נכון. הוא סיפר לנו שכבר המון שנים כל מה שהוא עושה זה
לטייל, מבלה חודשים שלמים במדינות אחרות, חוזר קצת, עובד קצת
ונוסע שוב. והנה, אפילו כשנראה שהוא בארץ, הוא גר בתוך סירה;
תמיד עם רגל אחת פונה החוצה, למים של ארץ אחרת. זה הוא לא אמר
בדיוק, אבל ככה זה נשמע לי. והנה עכשיו הדירה הזו. זו פאזה
מתבקשת. אני מקווה שזה לא יקלקל לו את הנפש החופשייה; אני קצת
מקנאה כי הנפש שלי אסורה בכלא של הראש ושלו ככה מטיילת לה,
נהנית מהחיים, מבלה בחו"ל, גרה בסירה בנמל ת"א. בא לי לשאוב
ממנו קצת חופש. והוא נראה גם כזה עדין נפש, מאידך. ביישן כזה,
צנוע. עובד באיזה מזנון של המשפחה שלו. לא יודעת. למען האמת
הוא ממש לא מעסיק אותי יותר מדי וגם כשאנחנו נפגשים אנחנו כמעט
ולא מצליחים להכיר, כי אפשר לומר שדני קצת השתלט על חברתי,
במובן ידידותי וחמוד אבל בכל זאת, קצת השתלט. אולי זה היה נחמד
קצת להכיר את טל, לספוג לתוכי מהחופש והעדינות שלו; אבל מצד
שני יש לו את הבחורה ההיא, עם סיפור האהבה הזה מהסרטים, והוא
אמר שהיא בלונדינית, אז נראה לי שאני לא אצליח להתחרות בזה
למרות שדני אומר שאי אפשר להיות חברה שלי בלי לקנא, אבל אני
חושבת שכשהוא אומר את זה הוא שוכח שיש גם בחורות בלונדיניות
בעולם ושזה יכול לשנות את המשוואה. אולי זה מין זוהר גנרי
ומובן מאליו כזה, אבל אי אפשר לומר שזה לא עובד, לפחות על רוב
האנשים. וזה ממש בסדר. חוץ מזה שאני בכלל לא בטוחה שטל מעניין
אותי בצורה כזו, זה סתם שהוא פשוט מעניין, נקודה. לא יודעת מה
רציתי להגיד בזה. אנשים זה דבר מעניין, לפעמים.