הַיְּלָדִים נִדְמִים לְגַז:
מְמַלְּאִים כָּל נֶפַח,
נַעֲנִים לְלֹא תַּרְעֹמֶת
לְשִׁינּוּי בְּצוּרָתָם.
הֵם נָעִים בֶּחָפְשִׁיּוּת,
לְלֹא הֶפְסֵק, לְכָל כִּוּוּן
נֶעֱצָרִים רַק בְּדָּפְנוֹת הַכְּלִי
וּבִתְמִימוּת
נוֹטְלִים לָהֶם אֶת תַּבְנִיתוֹ.

הַצְּעִירִים כְּנוֹזֵל זוֹרְמִים:
שֹוצְפְים ומִשְׁתָּבְּרִים עָל סְלָעִים
סוֹחֲפִים אֶת הַנִּקְרָה בְּדַרְכָּם.
תְּכוּנוֹתֵיהֵם תְּלוּיוֹת בַּלַּחַץ
פְּנֵיהֶם שְׁקוּפוּת וּמְתוּחוֹת.
הַנֵאֱהָבִים שֶׁבָּהֶם
שׁוֹלְבִים כְּלֵיהֶם
נִמְהַלִים זֶה בָּזֶה
לְלֹא רֵאשִׁית, עַד אֵין קֵץ.

וְאָנוּ כְּבָר הָיִינוּ לְמוּצָק:
מְגֻבָּשִׁים וּדְחוּסִים וְקָשִׁים
כֹּה נֵטִיב לְהַכִּיר אֶת דְּמוּתֵנוּ
הַזְּמַן חוֹרֵץ אֶת קַוָיו, מְשַבֵּר וְצוֹלֵק
אך קוֹמַתֵנוּ - עוֹד לֹא שָׁחָה.
בְּיָמִים הַבְּהִירִים
מֵיְשִׁירִים מַבָּט בּוֹטֵחַ
בַלֵּילוֹת -
מְיַחֲלִים אֶל הַחֹם
שֶׁיָמֵּס, שֶׁיַרְתִּיחַ.