עפרי מייק / טריבלנקה |
בין עצים דקים
שרועדים מהרוח
רצו המוני כחושים, עייפים,
והמונים נשארו שם לנצח לנוח.
איך אפשר שם להסתתר?
איך אפשר משם לברוח?
למי נשאר בכלל אפילו מעט כח?
דמעות משמיים,
בין הרצון הרע לרצוח, לבזות, לחמוד.
מה שקרה - זוועות מידיים,
של בני אדם.
רק אבנים
צועקות
"לא עוד!"
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|