אביטל רובין / עת דודים |
משקה אותי לשוכרה כדי שאשכב עימו.
לא נדע לעולם אם זו מאניה או דיפרסיה
רק נשתה לחייו בכלים מהודרים.
לשיגעון ידיים ארוכות,
הוא יהרה ממני ילדים,
עד שאשליך אותו
לעזאזל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|