הדפים שלי מלאים במילים.
תמיד כתבתי, מסיכומי שיעורים ועד הגיגי נפשי הרוצה להישפך אל
הדף. משירה ועד סיפורת.
קל לי יותר לבטא את עצמי על הדף, כשביני וביניכם יש חוצץ, וקל
לכם להבין אותי, תאמינו לי.
משהו שם בין המוח לפה מקצר.
משהו שם בין המוח לדף מפליא אותי כל פעם מחדש.
אולי אני צריך ללכת לאיזו קלינאית תקשורת מוכשרת כזו שתגיד לי
לפתוח את הפה, לנשום ולהוסיף אולי קרטוב ביטחון עצמי.
הכל נכון ויפה, אבל את אשר הרס המסך בילדותי יהיה קשה מאוד
לתקן. בכל אופן על הדף הדברים נראים אחרת, אני חושב, אני נושם,
אני מאמין בעצמי ובמילים.
קל לי לספר ולשיר ולהעביר את אשר על לבי, וקל לכם להבין, טוב
נו, רק כשאני רוצה שתבינו, הרי הרבה כוונות והרבה סודות
מקופלים להם בתוך המילים.
אז בין שאיפה אחת לשאיפה אחרת המוח כבר מאבד אחיזה, והמילים
יוצאות ויוצרות להם רעיון. ושוב אני מתעתע בכם.
מקווה שתאהבו. ואם לא, תשאלו, תעירו ותעוררו. (גם את האהבה). |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.