|
זהו שיר לאדם הפשוט
שחוזר בערב הביתה סחוט
אחרי יום עבודה מתיש
ואין לו סבלנות לאיש.
יקרא בעיתון על הרפש
אבל יחפש מרגוע לנפש.
אין לו כוח לפתוח ספר
ועדיין נשמתו יודעת חסר.
ישאף למשהו זריז וקולע
שאת הכיס אינו קורע
דבר תרבות לא נועז
חזק כמו קפה מרוכז.
שיוכל לישון עם חיוך
שיסיר מלבו כל דכדוך
לקראת הצפוי לו מחר
ומה שעד לסופ"ש נותר.
אז בדיוק עבורו נוצר
זה השיר הפשוט, הקצר
כדי שיצחק, יתמלא כוח
ושלא יתייבש לו המוח. |
|
|
"הבל הבלים אמר
בועז, הבל הבלים
הכל הבל:
מה יתרון לאדם
בכל עמלו שיעמל
תחת הבמה? כותב
הולך וכותב בא,
והבמה לעולם
עומדת. (...) כל
הסיפורים הולכים
אל הבמה, והבמה
איננה מלאה, אל
מקום שהסיפורים
הולכים שם הם
שבים ללכת"
הבמה החדשה, ספר
בועז, פרק א,
פס' 1-5
ארגנטינאי כותב
תנ"ך לעמים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.