ארצי אל דמי לך.
יובש וחיוורון אחזו בך,
עינייך מזילות דמעות דם הנרצחים.
אפך חנוק מריח הנופלים.
פיך אילם, חדל דבר.
ארצי אל דמי לך,
חייך קודמים לרוע הנצחי.
צבעי החיים יעלו בך,
עינייך יביטו באור לכל עבר בביטחון ובזיכרון.
אפך ימלא בריח הוולד הרך.
פיך יפתח ויחל דברו.
האמיני ארצי,
האמיני והצליחי.
בזכות וביגון, בדמייך חיי.

"שיר מזמור לאסף, אלוהים אל דמי לך",  
הוא פרק פ"ג מספר תהילים.
בכתיבתי בחרתי לכתוב את השיר בגרסה מותאמת, לשנת ה'תשע"ו,
שנת אלפיים ושש עשרה.