מתחיל בנגיעה רכה על המקלדת, במקשים רבועים
גומר באסלה מקיא את הנשמה
בין לבין חוטף זפטות מהקירות
הרים גבוהים של גשם מכתרים סביב
קולה חמה וקפה קר
רציחות בלב הבועה התל-אביבית
אני מגמד את עצמי לכדי אנחה
בלילות בהם קורים הדברים אני חצי כאן
לפעמים זה רק פרצוף, בעיקר בבוקר,
כשמרגישים הכול, אבל לא מצליחים לחשוב על כלום
המים שוטפים את הבית, וזה לא נגמר,
גם בתוך הבטן פנימה
כש-בועות טיח רטוב מופיעות על הכתלים
הכול לח וקר ורטוב, אז למה לעשות מקלחת
מספיק לכבס את המצעים, להחליף גרביים ותחתונים
המדען השרוף מודיע על השיר הבא
אני נהנה מהצליל, השירה והמנגינה
וכשבא לך לזוז קצת, אתה מחפש את הבוקר לערב,
בגלל זה אין אנשים ברחוב
אבל אחרי שינה איך תבוא מנוחה
כשהגברת שרה ונדמה שהיא יודעת בפנים על מה
הם כולם יודעים, אבל לא מדברים,
וכשהיא פתחה את פיה, זה היה הדבר ממנו הם התעלמו שנים
בלי שפכטל ובלי צבעי מאכל,
אתה מריח את הריח החריף של האלכוהול? זה הריח האמתי
אם היה לך זמן להריח ולא רק לטעום, היית מבין לבד
ככה היא אומרת, והיא באמת יודעת מה היא אומרת
גם אני הייתי יודע לו לא...