יש לנו יהלומים ויש לנו עצים
יש לנו הרבה חרטות וגם כעסים
אנחנו צריכים מיטה בשביל לישון
את יודעת שזה לא קל להיות רק שנינו
הכול נופל עליי, אני אתן כל מה שאני יכול,
אני אלך עד הסוף בשבילך, אני אשאר.

אתה בדרך, זה בסדר, בסדר, בסדר
יש לי שק מלא צרות, אני לא רואה את הסוף
יש לי אויבים מחוץ לחלון, אני לא רואה ירוק
נוסע בקאדילק ומצפצף על העולם
אתם מאשימים אותי שאני לא מתוק, כמוכם
אתם רוצים שאהיה כמוכם, תמיד
אני תמיד צודק, אני תמיד טועה
אני תמיד הולך, אני תמיד חוזר
אני בדרך, זה בסדר, בסדר, בסדר
אני לא כמוך, מה אני אעשה...
אני ייחודי, זה בסדר, בסדר, בסדר,
זה בטוח.

תישאר, בן-אדם, תמיד אהיה נאמן
אורך (האור שלך) כמו הר לנפשי החולה
נשתול יחד עץ,
ונראה אותו גדל כמונו.

היא אמרה שהיא עייפה מאותו חרא שהחיים משליכים עליה
היא אמרה שהיא עייפה מלחיות
חיוך קטן שלה ממיס לי את הלב
שימי את המוזיקה ותתמסטלי עם החומר
את לא הולכת לשום-מקום, בואי נתמסטל מהחיים
לפעמים זה קשה, אבל צריך לאחוז בחיים,
כי הקושי זמני, וזה רק עניין של זמן עד שיהיה בסדר
בואי נהיה מאלו שחיים וחיים, ונהנים מהחיים.

הייתה לי מחשבה, יקרה, כמה זה מפחיד להיות לבד בלב ים
ואני שמח שיש לי אותך, כי את היבשה שלי
אני לא אשאל אותך לאן את הולכת ומה את עושה
כי את תמיד חוזרת.

כשמרגיש שהעולם ריק מבפנים,
ונוצר רק לכסח אותנו
אנחנו עולים על הרכבת, כמו כל יום
ודוהרים אל האופק, כמו ג'ון ווין
אנחנו יכולים לעוף בזמן רעידת אדמה
כי לא משנה לאן נלך ואיפה נהיה,
תמיד מישהו יאהב אותנו.