New Stage - Go To Main Page

בנימין וולמן
/
דממת המוזה

הו, מלחמה יקרה, מדוע את שותקת?
למה תנצרי אישך,
גבך תפני לנרצחים בין כותלי המוות?
"לגנרל אין חיילים" השבת בימים
שפתיך עדיין פתוחות
מעלות אוושת
נכאים.

והמתים מונחים לפנינו
ממתינים
למתים שיבואו.
זו עת שינה
שוקטת עד מוות,
שלום שנכרת בין
כורתי לשונות
והדם שנשפך באלם פה
נותב נתיבו.

הו, מלחמה עצבה, מדוע קולך נדם?
למה יחלידו כליך,
כתפך קרה לגופות הקרות במרכול?
"אין מי שיפעילני" ענית בעבר
גופך משרכת לצל
מפניך נותר
צל.

וקול ההרוגים באוזננו
דומם
לדממות שתבואנה.
זו עת רגיעה
גוססת עד עפר,
ברית בין אטד לנבל
ושורפי יערות
הדם אינו זועק עוד מן
האדמה הזאת.

אולי את, מוזה מתה
נצרי לשונך
הניחי לשפת החיים
לרעם התותחים לדבר?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/12/15 13:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בנימין וולמן

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה