|
מחוץ לעצמי אפלה
מערת החשכה מעוורת
עיני אויב כאוהב
צא ממערות האפלה
אין קיטוב מלאכים
ולא קיטוב מלאכיות בי
המסע הוא כאן
כי לא בשמיים היא
צא מגופך הישאר
בעת עיניך עצמת
חלפת על פני כל
אפלות היקום
גן-עדן אורות
כזריחת צבעי קשת
מרענן זיכרון עד
זהו ביתך הזוהר
בשלל קרני אורותיו
אתה היקום
אתה מעורר!!!
30.12.2016 בזל |
|
|
אם הייתי מאמינה
באלוהים, הייתי
שונאת אותו.
אתאיסטית
מהרהרת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.