אנשים במיוחד צהלו ושמחו, באותו יום אומלל ועגום
רקדו ברחובות וניגנו בקרנות, לא ראיתי כזאת מעודי
בעיניי זאת ראיתי, לא שמועה זו שמעתי
עת חלל נפער בקירבי

רק אני בגפי בודד עצבוני, מביט עם דמעות בחלון
וכולם שם למטה לא לחשו "הידעת?" לבם בכל אך לא בי
חמלתם לא רציתי, מבטים רק נעצתי
בניכור לשמחה בפומבי

מה לאותם ולי זעקתי מלוא, גרוני הניחר השורף
ולמה אנחנו לצוותא נוצרנו, באותו זה עולם אכזרי
חברתם לא חשקתי, לבדידות רק כספתי
התייחדות עם עזבון לבבי

לבבי שאבד לבבי שברח, לבדי נשארתי עזוב
והשמש חייכה וזרחה וצחקה, כמו היא שמחה לאידי
ליל ירח חשקתי, אפלה כה כמהתי
ביום בו אבד אז ליבי