מור קריספיל / בקשה |
את מכירה אותי כבר שנים.
עודך כאן, לא דוהה.
מביטה בי דרך סדקי החיים.
תחזקי אותי.
בעינייך הכל טוב, דרך צחוקך הכל משתווה.
מחייכת חיוך רזה,
מעודדת ללא הכרה.
תחבקי אותי.
מהפיזור הלא-כלום אספת אותי,
ומאז לא הפסקת לבחור.
האמנם זה קורה, את עדיין שואלת.
תאהבי אותי.
אל תתני לי מנוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|