|
ולעת ערב בו הרחוב סואן שוקק חיים
והמדרכות פולטות אדי החום המצטברים
אעטה משי סגלגל ושקוף למשעי
ואתה בוא הטבע את יגונך בתוכי.
נר ויין אולי גם פרח ורוד
קלישאות שנולדו לחיות עוד ועוד
ידך מלטפת לאט בטוחה בעצמה
זה הרגע שמתחתי רעדה האדמה.
לא יודעת אם זהו יום חול או שמא חג
אתה ואני על שמיכה שבגג
שיר עגום מתנגן באוזניי
הנח אצבעותייך הרגישות עלי.
לאט פן אחשוש או יחמוק לו הזמן
תהיה עבורי כמו מים לגן
ואני אהפוך לעלמה ואלי לכלה
אל תשכח שחזרתי להיות בתולה. |
|
|
בונא יש פה
חבורה של
מטורפים /
משועממים או סתם
בטלנים שממש
מכורים לזה
נפגשים, מדברים,
הכל, לא להאמין
ממש כאילו זו
חברות אמיתית.
יגאל עמיר מתרשם
מערב במה חדשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.