השעה כל כך מאוחרת שאפילו המטבח של מירב מת
חיפשתי עם מי לשבת נדמה לי שהשומר ישן לו באמת
בטלוויזיה מדברים על פיגוע יוקר המחיה צביקה פיק
יוצאת למרפסת שמיכה מעליי כבר שמעתי מספיק
אז יש לי כל מה שאני רוצה
ומה בעצם עוד צריכה
מרוץ חומרי תמיד אינו קורץ לי
חיינו בתנועת ריצה
ורק רגע לעצור את הבריחה
אני דורשת
קריר לגמרי כבר נהיה זה רק אני ועוד חתול
לו זה היה ליל קיץ מושכת מעליי עוד רובד וקיפול
השאלות בלילה שונות מאלו של היום
ירח מחליף לי את השמש ואין לו שום קורטוב של חום
אחרי מה כולם תמיד רודפים
מכוניות ברזל שוטפים
ורק אני עם האופניים
ורק בלילה משתווים
על מצעים רכים שוכבים
אני נרגעת.
בבוקר מנהל הבנק בטוח יחייך אלי עם השיניים
ואני לא אבין מדוע אולי בגלל האופניים
אמי התייאשה מזמן וגרוש ליום שחור הפסיקה להרצות ולהתלהב
משוררות לא מרוויחות מאום מלבד מילים  מילים וכאבים בלב
רציתי רק מה שאפשר
אולי קצת אהבה עם טעם מר
וליהנות מצחוק של ילד
למטבעות יש צליל מוזר
חורק רחוק ולא מוכר
אז מה אני נבהלת
תראי אותי וקצת תהיי גאה בסתר
אני יודעת כל מה שקיים הרבה מעבר
הרהור או רגע של חולשה מיד אבחין בו במבט
מיליונים לא יהיו לי אבל אני צריכה כל כך מעט
חיבוק של בוקר מאוחר
מבט נוקב לא מנוכר
וחול שכייף לגעת בידיים
קצת וודקה ופת לחם עם גבינה
לחוש מעל את השכינה
כשלצידי עוד זוג רגליים.