את חושבת הרבה, אמרת. כבר אמרו לי את זה בעבר, ויש אפילו שאמרו
שאני חושבת יותר מדי. אז נכון, אני חושבת הרבה, זה למעשה הדבר
העיקרי שאני עושה, אבל איך שהוא אף פעם לא חשבתי שאתחבר למישהו
עם קצב כמו שלך, ושזה בדיוק מה שאוהב בך, ואחרי שהתחברנו לא
חשבתי שנתנתק. לא חשבתי שבגילי עדיין לא אדע מה אני רוצה לעשות
כשאהיה גדולה, שאלמד לתואר שאין לי מושג מה עושים איתו והאם,
שאהיה עדיין בתולה, שזה לא ירגיש בכלל מוזר מבפנים, אלא רק
מוזר בתור מדד חברתי. שתהיה לי משיכה לבחורים ערביים,
ושהגישושים המיניים הראשונים שלי יהיו איתם. שגם זה יעבור לי,
אבל לא לגמרי. לא חשבתי שאהיה מהאנשים האלה שחושבים כל הזמן על
כמה שהחיים קצרים, ושארגיש שהזמן חומק לי מבין האצבעות ושעוד
מעט הכול נגמר ואני עוד לא עשיתי שום דבר, שאולי צריך לתכנן
יותר כי יש רק הזדמנות אחת לעשות את זה וכדאי שאעשה את זה הכי
טוב שאפשר, ושאולי בעצם לא משנה כמה אתכנן זה לא בשליטתי והכול
יתפקשש כך או כך, שכך או כך זה חולף ואין ממש משמעות לכל זה,
אז למה לטרוח בכלל לתכנן.
וההוא, ההוא אמר 'לבצע! לא לחשוב'. ואני חושבת שביצועיות יתר
זה לפחדנים.