המשוררת הלאומית / שדים |
משיכות בקצה השמיכה
תחושה עמומה
והם לוחשים
קומי קומי
לא אכלת היום
בקושי שתית
קומי קומי
מנסה לגרש אותם
הדגדוג הופך לכאב קל
כבר יעבור אני אומרת לעצמי
אבל אז
זה מפלח אותי
מזנקת מהמיטה באחת
מגששת לארון התרופות
משהו לשתות יש פה?
ומתחילה ללכת
עדיין חצי ישנה
כבר זה יעבור
רבע שעה
ואני ערה.
שדים ארורים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|