אווזים באגם קפוא, ואני בורח
מסובב שבשבת רוחות של מחשבות
שיפוצים בעין ימין ובורג למכונה
החלודה ממשיכה להתפשט בצינורות העמוקים ביותר
אין צורך לפחד מהמוות, הוא בכל מקום
אין צורך בהלקאה עצמית, הסביבה עושה את זה מספיק טוב
אין צורך לחפש אוכל בפחים אם אפשר לפרוץ למעדניות
אין צורך לעבוד כמו חמורים בשביל גרושים כשהבנקים מפוצצים
במיליונים
מדברים איתך על הצורך באיכות חיים, אבל אין חיים
כשאתה מחרבן בשדה הפתוח בין האבנים ומנגב ב-עלים
שמש גדולה בוערת תשרוף אותך בחינם,
צמא כמו כלב במדבר
גשם ירד עליך ללא מחסה, כשאתה מחפש מקלט או חדר מדרגות
וההבטחות נושבות בדרך, סמים מעוררים, סמים מרדימים
עין גדולה בשרשרת מתנודדת לך על החזה
בורג במכונה או כפתור הפעלה
איפה השנאי שמפעיל את הכול, לאן הדלק זורם
המדבריות גדולות מדי לתפוס אותם ביד,
לחבר תקע לשקע, ומינוס לפלוס - זה יותר פשוט.