|
למולל את רגעי
הפרידה,
לא לגזרם שמא יוותרו
קרביהם חשופים אדומי
צער.
לרככם שישארו רחמניים
מוכנים לקשירה מחדש.
מילותייך רוקמות ממילותיי
רקמת פרידה מנחמת.
מילמולים כומסים
געגועי.
אותיר בידך את קצה
נשמתי.
תשמרנה קרוב
לליבך עד שובי.
טוב?
|
|
|
מאבי קיבלתי את
משמעת העבודה,
מאמי- את עולם
הספרים, מבת
זוגתי את האהבה
ומילדי את
התמימות.
כה אמר זאטוטא,
פרקי אבות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.