|
והקול לא יוצא
רק דמעה מלוחה זולגת
אילמת.
הכוחות נטשו
והמחר עוד לא נראה
באופק.
השמש בליווי קול אחות
מודיעים לי לקום
רגל אחת כבר למטה
אני מוכנה לקראתך יקום.
כי אני לוחמת
וחרבי איתנה ושלופה
מדממת.
שיר מתנגן ברקע
מעניק לי כוח חדש
ותקווה.
במדים לבנים וחיוך
מחדירה לגופי את הרעל
מי היה מאמין
שאודה לך ממעל.
השרירים נכנעו זה מכבר
מסרבים לשתף פעולה
שיהיה.
עוד כדור נשטף לגרוני
מביא עמו הקלה
בנתיים.
ערב נח על החדר
רק לישון אני מבקשת
הסרטן מחייך ברשעות
וגוזל עוד רגע של שקט. |
|
|
יש נושאים שלא
צוחקים עליהם!
האחד זה אני
השני זה אמא
שלי
ד"ר מישה רוזנר
מסביר ומבהיר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.