"טובע בים",
קראו כולם.
ממקום מושבי, הקמתי עצמי,
הבטתי לכל עבר, התקרבתי אל החבורה, הרגשתי את דופק לבי מטפס
לגבהים ושאלתי "מי טובע"?
מי  האיש אשר טובע".
הם השיבו, "הוא טובע בים, אינך מבינה אנו משחקים את משחק "ים,
יבשה".
רעש והמולה היו מסביבנו,
בא גל גדול והרטיב את כולנו.
הגל נסוג אל הים, הבטתי בחבורה ואמרתי "אולי זה לא הרעיון הכי
חכם לשחק ים יבשה סמוך לים".
אנשי החבורה לטשו בי עיניהם, הם כלל לא הבינו שלקרוא "טובע
בים",
סמוך לים מבלבל, מלחיץ וכלל איננו מצחיק.
שבתי על עקבותיי וחשבתי על המציל.