הנה הוא שוב מקיץ
איתי בבוקר.
שוב תובע ממני יחס.
משככי הכאבים הרגילים
אינם חודרים אליו.
מקיף את עצמו בחומה בְּצוּרָה.
הנה הוא שוב מסרב להתלבש,
לרענן את הפנים במים חמימים
להתמתח.
נאגר בכפות הידיים
צובר את הרצונות
שלעולם לא יתמלאו
אני מונה את השניות, הדקות, השעות
בטרם יקיף אותי
מכל עבר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.