|
איך שרפתי את עצמי
וכל גשר שחיבר ביני לבינךָ
תלוי עכשיו כחוט חרוך
מעל הבקע.
איך בעטתי בדלי המים הצוננים
שנשאבו בעמל רב מהבאר
שוקקת החיים
לא נותרה בו טיפה אחת לרפואה.
איך נסתי על נפשי כמו חיה קטנה
מפני זאב צמא דם
איך שכחתי
ששנינו בעצם בני-אנוש.
איך שרפתי את עצמי
וכל גשר שחיבר בינינו
נשמט כבר לתוך השבר שלא
יתאחה.
איך שרפתי את עצמי עד שלא נותר מהקשר
ולו אוד עָשֵׁן אחד
גרגר אחד של מילת תודה.
איך נָתַּתַ לי. |
|
|
הרוצח שלא ידע
שעוקבים אחריו
החליט להיכנס
לפאב השכונתי
דבר שרק הקשה על
השוטרים לעצור
אותו...
מתוך:
ספר-סלוגן,
סיפור בהמשכים,
מהסיפור שרלוק
בבמה חדשה, פרק
חמש עשרה, פיסקה
חמש, שורה שבע.
"קרוסורק" סתם
סופר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.