New Stage - Go To Main Page

מיקי אלטמן
/
אבא טובע באלצהיימר

אולי בגלל שיש בטבע
חוק שימור המשהו,
ככל שהתרוקן מוחך
בשלי נערמו זיכרונות.

ועכשיו, רגעי חסד
אחרונים באו אל קיצם.
גחליליות הזיכרון
כבו סופית.
קליפה ריקה יושבת
מולי על כורסה.
עטיפה שתוכנה אוכל
עד כלות.
כי הרי,
גם כשאתה ער
מוחך לנצח ישן
ומבטך ריק
כפיך שיבש ממילים.

מה שאומר לא תקלוט
וגם אם תשמע, לא תבין.

ואפילו כעת לא תחוש
איך בנך הקטן
מלטף
לך
את הלחי
באותיות של דמע.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 8/12/15 17:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיקי אלטמן

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה