איש אחד יושב בסרבל עבודה על המדרכה וצוחק צחוק מריר על כולם
אני קר לי כי אני לא מדליק הסקה, מביט בו מבעד לחלון
הוא צוחק על כולם, הוא צוחק גם עליי, איך אני כל הזמן בבית ולא
עובד עבודת כפיים
כי אם הייתי במקומך, הוא אומר, הייתי הולך לבלות קצת בים,
ומזדיין עם כל בנות העולם
הוא שיכור קצת, כי הוא שותה בלילות, והוא בז לי שלא מגיעה טיפת
אלכוהול לפי
רק רובוטים לא שותים, הוא אומר, ושואל בלעג אם אני מרגיש כמו
רסיס יהלום בתוך כל הטינופת
אבל אני הייתי שם, ואלו חיים קשים ומסוכנים. אמנם עכשיו משעמם
לי, אבל לא כואב
הוא אומר שאני לא חי, ואני אומר שהוא מקבל עונג מתוך סבל,
הוא רוצה להיות אני, ואני הייתי שם, ואני כלוא במגדל השן,
והרוחות נושבות פה כל היום והלילה, ובקיץ אני נשרף בחום,
אבל אני לא יוצא לרחוב, מסתגר אדוק וחזק,
לא מתערבב, לא מתאהב ולא מתאכזב,
טעות שלי היא שלי, ואין את מי להאשים,
אלא רק להיות טוב לי, וללמוד
לחיות עם עצמי.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
כי בראש שלי גם נושפים השדים כמו בראש שלך, ואני לא שבע רצון
מעצמי ולא זחוח
העולם שלי תלוי על בלימה כמו שלך, ואין ביטחון ואין הגנה בדיוק
כמו לך
ואני לא מחזיק מעצמי יותר ממך, וקשה לי ואני פוחד בדיוק כמוך
ועדיין שופטים אותי כמו ששופטים אותך, ומגלגלים עיניים,
וגם אני כמוך שם עליהם זין
ואתה יודע כמה זה כואב להיות איש שקוף, ואני יודע שאתה יודע,
כי גם אני שקוף בביתי
עדיין אני מכין את כוס הקפה שלי בדיוק כמו פעם, כמו שאתה
מכין,
ולא יכול לראות את עצמי בלי סיגריות
וגם אני לוקח הפוגות מנוחה ונשמה מעולם מופרע,
על מוזיקה טובה וזיכרון אהבה
כי תמיד בכל מצב אנחנו באותה סירה, ואני לא שוכח - זו האמת
וגם אני קולט אנשים שחושבים שהם טיפת טל טהורה בתוך רפש,
וגם אני בז להם,
כי הם שכחו שכולנו אחד - ויש להם אשליה שהם מיוחדים
הם לא מיוחדים יותר ממני וממך, ולא חשוב עיסוקם, מעמדם, וחשבון
הבנק
כי בן-אדם הוא בן-אדם הוא בן-אדם, לאן שילך ולאן שיפנה.