ע. מ. מרמן / המערה |
האושר היה זיכרון ישן, מעורפל ומר,
היה אפשר להריח, אבל לא לגעת כבר.
ואז פתאום חצבתי, גנבתי יהלום ממקום ישן, אפל וקר.
המערה קרסה, ואני פחדתי נורא ממה שיגיע מחר,
כמו עונש מר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|