בוקר טוב סניורה, או שמה ערב טוב
התקלקל לי הקלקול בתוך הקלקולון על המדף
זה שטויות במיץ עגבניות, ודווקא אני אוהב מיץ עגבניות,
כי זה נראה כמו דם, ואני ערפד :)
אבל הגענו עד הלום, למרות כל המכשולים, ואנחנו שמחים
את מזכירה לי, סניורה, את ימיי צעירותי העליזים
והראש שלי כמו פורפרה, מרגיש כמו בן 16
איך את יודעת לסובב לי את המוח באצבע
אבל היום אני נוח לסיבובים, כי יש לי גם תקופות כאלו
בהן אני שוכח ממה שמעיק, ועף עם הרגשות
אני רציתי לרקוד, סניורה, אבל לא היה לי עם מי
אני רציתי לרקוד, אבל אני לא בכושר
אז במקום זה אני רוקד שיר, אני מקווה שזה בסדר
מגלגל את הסוכרייה שאת על הלשון שלי
אולי אני צריך להתעשת, אולי אני צריך כדור, כלומר גלולה
כמה הגלולות מרדימות אותנו, אבל בפנים אני חיית טרף
אני יכול לרקוד איתך עד שאקבל התקף לב או שבץ,
אבל זה כמובן לא כדאי, כי אז לא אוכל לרקוד שוב
לכן אכתוב לך שיר, סניורה, ואולי תביני שהוא בשבילך
מסתובב כמו סביבון בחדר, איך הערת את חלומותיי הפראיים,
הישנים, שקבורים עמוק מתחת לשנים של גלולות כימיקליות
אני מודה לך, סניורה, שאת את, כיף לי שאת את
הייתי רוצה לרקוד איתך, סניורה, אבל זה מסוכן ללב
אלווה אותך, תלווי אותי, אני חושב שיש בינינו קליק
יהיה כיף לראות לאן את מובילה, ויהיה כיף לראות אותי שם
אוהב אותך, סניורה, כי את מדליקה לי את התאים במוח. |