אבא מבשל ואני שומע אקו 99
הסביבה לוחצת לי על הראש, כמו אוויר דחוס
אני לא מצליח לכתוב שלא בצורת שירה
זה יום שישי עלוב, ואני מחכה לאוכל
לא אמלא את עצמי בחומוס עם פיתה כשאבא מבשל,
אני כבר יותר חכם מזה
אנשים מכבדים אותי, אבל חושבים שאני ליצן
באמת אני לא מבין בהרבה דברים
הולך למכולת בתוך ג'קט, ומישהו מסתכל עליי כאומר -
"תנסה משהו, ואני נכנס בך."
זה שיש לי חזות מזרחית (כי אני מזרחי),
ולא התגלחתי כמה ימים, לא אומר שאני פלשתיני
יש לי אף יהודי
מספיק שאני אלך ברחוב עם סכין, סתם, והנה אני מת
שיטה להתאבדות אם אחפוץ בכך
בינתיים אין לי חשק למות, למרות שקשה לי מאוד עכשיו
התודעה מהתלת בי, חלומות טורפים אותי בשנתי,
בעיות חשיבה מונעות ממני להיות גמיש מחשבה
אבל אני לא עצוב ולא מדוכא, רק כמו אבן יושבת לי בלב
מרגיש כמו הפעם שנדפק לי הראש בקיר,
וכל המצח שלי התנפח
אל תדאג, ילד חכם ושפוי, סמוך על הסביבה שתהפוך אותך,
למשוגע ושוטה
אנשים רעים וטיפשים, אנשים רעים וטיפשים.