היא הייתה נערה בת שש עשרה,
אף לא בת שמונה עשרה.
היא הלכה ובידה סכין, לרצוח יהודים.
היא לא הצליחה במעשה.
אביה אמר "אני גאה בבת שלי".
הבת שלו בקבר,
יאכלו אותה תולעים.
האבא גאה, בבתו שרצתה להיות רוצחת.
מבחינתו כעת, היא עם שבעים ושניים בתולים בגן עדן.
מעבר לטיפשות באמונה הזאת,
אני חושבת על כך שהאבא הזה מטורף.
אבא נורמלי היה שמח, לו בתו הייתה נהנית מחייה.
היא כבר לא תהיה נערה מבלה,לומדת,משחקת ,מתבגרת מתחתנת, הופכת
להיות אימא.
היא תרקב באדמה, אביה גאה.
יאמרו אנשי השמאל,
"אנשים מאבדים תקווה",
אשיב להם בימי מלחמת העולם השנייה אנשים היו במצב כלכלי קשה,
איבדו תקווה ובחרו לרצוח יהודים,
יחד עם זאת היו גם גרמנים, שסיכנו נפשם והצילו יהודים.
תמיד ניתנת לאדם זכות בחירה.
|