בת מלכה / אני והצל שלי |
פוסעים על שפת הים,
ממשיכים בדרכנו,
מתיישבים מתחת לעץ האלון,
צלי אינו נראה,
הוא כעת חבוי בי.
אנו מביטים בצלו של עץ אלון.
אנו שבים הביתה,
מדדים לאור הירח.
הצל שלי תמיד איתי,
אני רואה אותו בצבעו השחור,
חסרת חשש,
הצל שלי הוא חלק ממני.
אנו בדרך לישון.
אור המנורה מאיר,
אני ישנה,
הצל שלי ממשיך בתזוזתו,
לאור מנורת הירח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|