|
נשימותיה האחרונות
משתנקות
מכל מבט
המכה בה
מעיניו השחורות
לא עוזבות אותה לרגע
כמו המחשבות
דוהרות בראשה הכבד
ופעימות ליבה
מחקות
ומחכות
שרק יחזור
לזרועות ריקות
ומיטה המדיפה ניחוחות
של געגועים ואכזבות
רגעים שלא יחזרו
נותרו זיכרונות להחזיק בהם
בלילות
שראשה הכבד מכאיב לה
וגורם לה ליפול
אל תוך זרועות
זרות. |
|
|
אילו רק הייתי
מכשייפה של
הגויים...
ים פם הופה
תריצי צייט!
הייתי אז עושה
פה כישופים שאין
כמוהם, טום בם
פרה בילי בייט.
הו, אילו אילו
אילו...
יואב קוטנר,
בשיר הלל
למכשפות ככלל,
ולענבל פרלמוטר
בפרט.
יהי זכרה ברוך,
כמו גם רצועות
נסתרות בדיסקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.