|
נשימותיה האחרונות
משתנקות
מכל מבט
המכה בה
מעיניו השחורות
לא עוזבות אותה לרגע
כמו המחשבות
דוהרות בראשה הכבד
ופעימות ליבה
מחקות
ומחכות
שרק יחזור
לזרועות ריקות
ומיטה המדיפה ניחוחות
של געגועים ואכזבות
רגעים שלא יחזרו
נותרו זיכרונות להחזיק בהם
בלילות
שראשה הכבד מכאיב לה
וגורם לה ליפול
אל תוך זרועות
זרות. |
|
|
גם כשהשמיים
אדומים, השמש
כתומה.
ככה זה בשמים,
יש דברים שלעולם
יזרחו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.