מְצַפה שֶׁיָּבִינוּ אוֹתך
אַךְ את לֹא מְבִינָה אֶת עַצְמֵךְ
אֵיךְ מִישֶׁהוּ יִהְיֶה שם אִיתּך?
את דּוֹרֶשֶׁת לִהְיוֹת לְבַדֵּךְ!
מְבַקֶּשֶׁת חֶמְלָה, דָּאֲגָה
את אוֹמֶרֶת שֶׁאֶת אֲבוּדָה
רוֹצָה שֶׁיִּשְׁאֲלוּ לִשְׁלוֹמְך
אַךְ אֵין לָךְ תְּשׁוּבָה בְּעַצְמֵךְ

הַחֲבֵרָה מַכְתִּיבָה תכתיבים
אַךְ את מִכְּתִיבַת הַדְּמָעוֹת
אֶת יוֹדַעַת, הַזְּמַן יַחֲסִי
יָמִים חֳודָשִׁים שָׁבוּעוֹת
יְכוֹלִים לְהַרְאוֹת זְמַן אָרוֹךְ
אוֹ קָצָר זֶה תָּלוּי בַּמִּקְרֶה
תָּבִינִי, הַזְּמַן יַחֲסִי
קָרָה, קוֹרֶה מָה שֶׁיִּקְרֶה

אֲנָשִׁים חַיִּים אֶת עַצְמָם
כְּפִי שֶׁאת יַלְדָּה חַיָּה עַצְמֵךְ
אֶת רוֹצֶה שֶׁיִּחְיוּ אֶת שֶׁלּך?
תִּחְיִי אוֹתָךְ אֶת לְבַדֵּךְ!
הַדּד לְיַיִן יָדוּעַ, מוּגְדָּר
אַךְ הוּא לֹא קָדוֹשׁ מְעונָהּ
הֲרֵי נָמוּת בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר
אָז מָה בִּכְלָל כָּל זֶה מְשַׁנֶּה?

אִם תָּמוּתִי, תָּמוּתִי מְאושּׁר
כְּשֶׁתָּמוּתִי חייכי לָרְוָוחָה
כִּי הֵבַנְתְּ אֶת הַפֵּשֶׁר ילדונת
וְהֶחְלַטְתְּ לִחְיוֹת לַשּמְחָה
בְּתוֹךְ דּוֹר שֶׁל רוֹבּוֹטִים מָרַדְתְּ
שָׁאַלְתָּ שְׁאֵלָה לֹא פְּשׁוּטָה
עַכְשָׁיו אִם תָּמוּתִי ילדונת
לְנַצֵּחַ תִּהְיִי בַּת תְּמוּתָה