[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שברים של קיץ בין עננה כבדה, התריס סגור, הווילון אטום.
ובכל זאת, נגיעות קרניים מטפסות על קיר מתקלף.
והיא שם, צמודה ומרוחקת. נוגעת ונרתעת. ואתה לידה.
מחפש אחר מתאר גופה בין הסדינים, חושק בחום המלטף.
קצות אצבעות מגששות בין נקודות השמש ונכספות למגעה.
קור.
זה בוקר של חורף, זו בדידות של ביחד.
זה הרצון שלך לברוח הכי רחוק אל תוך עצמך, וזו היא ששואבת אותך
אליה.
ואתה שוכב במיטת החולי שלך ונותן לשאריות הלילה להתפוגג.
זה יום חדש, זה יום נפלא. אתה בודה ומתבדה.
רק עוד שעה, עוד דקה, עוד שנייה לחלום.
כי שם במחשבות, המציאות קורנת ופה במציאות המחשבות מתרוקנות.
וכל שערגת לו, כל שרק רצית, מסתתר בדקות הבודדות בהן פקחת
עיניים,
הסטת מבטך. והיא שם. עודנה ישנה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אנה, אנו באים!


חרגול וידידים
שולחים מסר
לרוסיה מהסוג
השני


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/11/15 5:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אליעד מנור

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה