וְהִנֵּה נִזְכַּרְתִּי
שֶׁכְּבָר הָיְתָה לָנוּ אֶת פְּגִישַׁת
הַחֲלוֹם וְשִׁבְרוֹ
לִפְנֵי כְּחָמֵשׁ שָׁנִים
בְּיוֹם שַׁבָּת שִׁמְשִׁי
בַּסִּינֶמָטֶק.
חִכִּיתִי לָהּ בִּפְנִים וּכְשֶׁהִגִּיעָה
הִתְקַשֵּׁינוּ לִמְצֹא אַחַת אֶת הַשְּׁנִיָּה
בֵּין קוֹמוֹת הַבִּנְיָן.
כְּשֶׁמָּצָאנוּ,
נִכְנַסְנוּ לְמִסְעָדָה לֶאֱכֹל צָהֳרַיִם;
הִיא אָכְלָה סָלָט עִם גְּבִינָה כְּחֻלָּה
אֲנִי אָכַלְתִּי פִּיצָה.
הַשִּיחָה לֹא קָלְחָה
וְהִיא עָזְבָה אַחֲרֵי שָׁעָה
כִּי הָיְתָה צְרִיכָה לִלְמֹד לַפְּסִיכוֹמֶטְרִי.

חִכִּיתִי לוֹ יוֹתֵר מִשָּׁעָה
בַּטַּיֶּלֶת
וְאָז הוּא הִגִּיעַ
הֵרִים אוֹתִי בָּאֲוִיר
חִבֵּק חָזָק
וְהִסְתּוֹבֵב עַל צִירוֹ
כְּמוֹ קָרוּסֶלָה.
בְּהֶמְשֵׁךְ הָעֶרֶב רָצִיתִי לְהָקִיא.

גַּן עֵדֶן הוּא קוֹנְסֶפְּט לְחַיֵּי הָאֹשֶׁר
הָאַבְּסוֹלוּטִי
וְלָכֵן
גַּן הָעֵדֶן שֶׁאֲנִי מְאַחֶלֶת לְעַצְמִי
הוּא לִצְפּוֹת בְּטֶלֶנוֹבֶלוֹת
לְלֹא הַפְרָעָה
וְעַד אֵין קֵץ
לְהִתְמַסְטֵל
מֵאַהֲבָה.