|
ולפעמים כשאתה עצוב.
אני שואלת את עצמי איך אפשר להיות עצוב וגם להיות אתה?
איך אפשר לא לשמוח מכל מה שסובב סביבך.
איך אפשר לראות שחור כשיש כלכך הרבה לבן.
ואיך אפשר להיות בדיכאון כשכולם בשבילך ממש כאן.
ואם אתה עצוב. אז איך תשאר לי עוד שמחה?
כשכל האופטימיות שלי מגיעה רק ממך. |
|
|
מאז אותו מפגש
לא הצלחתי לעצום
את עיניי. לא
הייתה לי כל
תחושה באף לא
אחת מרגליי,
וכנראה שגם לא
בשום איבר אחר.
ידעתי שלא הייתי
צריך להתגרות
בגורלי בפעם
התשיעית.
החומרים שהגוף
שלי הכיל לתוכו
בימים האחרונים
כנראה עשו את
שלהם...
(מיומנו של חתול
מפוחלץ) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.